למישהו יש אש?
|
| 1/2008
ארוחה לילית בסיורי'ז קטנה
Sayuri's Katana.
ממוקם בקצה הרחוק של רחוב בן סירא בירושלים. מוקם על חורבותיה של חורבה בשם ממילא בר. המקום מתיימר להגיש סושי ודים סאם. שתי מנות של מטבחים שונים ממדדנות שונות. לא רק שיפן וסין הן אויבות בנשמה עקב היסטוריה מפוקפקת של מדינת 8 האיים אלא גם ששני המטבחים שונים לחלוטין במהותם, מרכיביהם, תבליניהם והכל חות מאורז שנעשה בו שימוש שונה למדי בשני המטבחים.
למקום הגעתי עם ידיד שלי, עיתונאי שלא טרח לרגע להסתיר את זהותו וישר הודיע לבעלים ולשף מי הוא. אתם חייבים לטעום מזה ומההוא ואנחנו כבר נדאג לכם...
השעה היתה מאוחרת למדי וארוחת ערב מוקדמת כבר אכלתי בבית כך שמראש לא הגעתי עם צורך עז לטעום יותר ממנה אחת. עוד לפני שהספקנו להוריד את המעילים שלנו הוגש לנו מרק תירס שהשף הגיע בעצמו כדי לבדוק את התגובות שלנו. יש לציין שהמרק אכן היה מעולה. עשיר, עם תירס טרי, גזר ומתובל בדיוק במידה הנכונה. המרק עבר טחינה והיה יותר נזיד תירס מכל דבר אחר ונדמה שהמרכיבים עצמם גרמו לסמיכות של המרק ולא קורנפלור, רחמא ליצלן. המרק הוגש בתוך קערות לבנות ולווה בכפות מרק סיניות שנפוצות בעיקר במסעדות סיניות, אך לא בסין...
אחר כך הוגשו לנו מנות הסושי שלנו. אני בחרתי בספייסי טונה ורול שרימפס וידידי בחר טונה עם אבוקדו וספייסי טונה. המנות הוגשו על צלחות שחורות עם עיטורי רוטב מיותרים מאת השף, סויה של קיקומן בקעריות אישיות, צ'ופסטיקס זולים וסט סכו"ם שעוד נשוב אליו מאוחר יותר... הרולים היו ענקיים ונדרשו שלושה ביסים לא קטנים כדי לכלות חתיכה אחת. המרכיבים היו טריים אבל האורז. האורז היה נוראי למדי. אורז לסושי מכינים מאורז מיוחד ומתבלים אותו בחומץ אורז, סוכר ומלח. האורז שממנו היה עשוי הסושי היה חסר כל תיבול ומעל לכל, לא היה די דביק. הנורי, אותן אצות עדינות שעטפו את כל יצירת המופת הקולינרית היו לחות משהו...
את הסושי הורדנו עם חצאי סטלה ארטואה. כשסיימנו להיאבק עם הסושי הגיע הבעלים והתעניין ולו רק כדי לצאת ידי חובה אם האוכל ערב לחיכינו. השף הגיע ועשה כמותו. כמה דקות מאוחר יותר הבעלים שאל אם אפשר להזמין אותנו לצ'ייסר. תענוג. הוא שלח את היד שלו למדף גבוה למדי והוריד ממנו בקבוק של ויסקי סינגל מאלט בשם SMOKEHEAD. במקום למזוג לנו את הויסקי לכוסות ולתת לנו להנות ממנו ולחות את דעתנו עליו באופן עצמאי הוא טרח לספר לנו כי זה סינגל מאלט חדש, הוא לא כל כך אוהב את העיצוב של הבקבוק והוא לא רק מיושן אלא גם מעושן. טוב, תהיה בשקט ונטעם.
הריח של הויסקי היה בסדר אבל ברגע שיותר משתי טיפות נתחו על הלשון הטעם היה נוראי. חמיצות שעוד לא נטעמה על ידיד בהקשר של ויסקי השתלטה על כל טעם אחר ואת אפקט העישון ניתן היה להרגיש רק בתור אפטר טייסט שהתלווה לצורך העז שלי בסיגריה של אחרי משהו שאני שאני לא אוהבת...
מתוך עניין שאלתי את הברמנית אילו קינוחים יש. משהו עם שוקולד, משהו עם חלבה ומשהו עם בננה. אין לכם שום אופציה של פירות? אבל מה, כולם אוהבים שוקולד וחלבה. אז נפלתם על מקרה בעייתי. מקום שאינו מחזיק קינוח המבוסס רק על פירות ולו יהיה זה כדור סורבה בודד הינו מקום בעייתי שאינו מתחשב בלקוחותיו אלא רק בדעתו של הבעלים.
חשוב לי לציין שבמשך כל הזמן הנ"ל, על אף העובדה שהצלחות ומקלות האכילה פונו מזמן הסכו"ם נשאר מונח על שולחננו. תקראו לי קטנונית אבל אותי זה מעצבן. בסיום כל מנה יש לפנות את השולחן מכל סכו"ם אלא אם כן מדובר במנות ביניים כמו ראשונות להן נדרש אותו הסכו"ם. זה עוד מתקבל על הדעת. עד לרגע בו עזבנו את המקום אף אחת מהמלצריות הלא ממש עסוקות או הברמנית הפטפטנית לא טרחה לפנות את הסכו"ם...
בזכות הייחוס של ידידי היקר לא חויבנו על יותר מהסושי והבירות. לפחות זה.
המקום בהרצה, הוא עדיין אינו גמור, התפריטים מודפסים על נייר A4 רגיל למדי ומוגשים על קלסר זול. הטפטים המעטרים את הקירות אמנם יפים אבל שום דבר לא מחפה על העובדה שאת הקיר שמתחת לבאר יש לצבוע ובדחיפות... המוזיקה במקום היתה נוראית למדי, היפהופ MTV ושירי כריסטינה וג'אסטין. המקום פונה לקהל ירושלמי שלא יכול להרשות לעצמו לעבור לתל אביב. בתל אביב מקום כזה לא היה שורד יותר מחודשיים. חוסר מקצועיות של הצוות, הרמה הבינונית של האוכל והעובדה שלא ניתן להעניק לאווירה של המקום הגדרה מדוייקת יותר מוונאבי יביאו לשתי תוצאות: הראשונה היא שהוא ימשוך ערסים כמו זבובים. השניה שאנשים שבאמת יכולים להרשות לעצמם ארוחה אסייתית איכותית ידירו את רגליהם מהמקום...
בשביל אוכל סיני אמיתי בירושלים יש את מנדרין ועבור אוכל יפני משובח יפנו לסאקורה המעולה. אני לשם, הנחות או לא, לא חוזרת...
אני רוצה להבהיר שאת היומרות הקולינריות שלי קיבלתי בזכות העובדה שטיילתי בעולם, בין היתר ביפן ובסין ואחרי עשרות טעימות במסעדות פועלים ומסעדות מעוצבות לעילא אני מרשה לעצמי לחלק ביקורת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: