"מילים הן כמו מדרגות נעות לחדר מרוחק..."

"כשאני יוצא מזה אני קונה מתנות לכולם
כשאני יוצא מזה אני איש חדש בעולם
כשאני יוצא מזה ואני יוצא מזה

סולם זהב בקצה של בור
הגוף יש לו סוף לנשמה אין לה סוף אין לה סוף

תן לשינוי לצמוח אל תפחד מהפחד

בשבילי הכאב והפרידה
אני בדרך הביתה היא רגש הצלה קרקע פוריה

תן לשינוי לצמוח אל תפחד מהפחד ופחד הוא רגע

זה רגע לפני בין לילה ליום
הפחד הוא שער

תן לשינוי לצמוח אל תפחד מהפחד

כשאני יוצא מזה אני קונה מתנות לכולם "

רק לפני שכל אחד משתנה פה...

שיגיד לי, למה זה לא כיף לגלות את זה באופן אישי.

[הפוסט תמונות ממוזיאון השעווה יגיע ממש בקרוב, בנתיים תשמעו אביתר בנאי.]

ניב.