"מילים הן כמו מדרגות נעות לחדר מרוחק..."

הבטחתי לכם... ולא קיימתי למען האמת.

הפוסט תמונות שלי הלך והתרחק.. וכבר חשבתם שזה הסוף.

אז למען כל אלו שחיכו [אם יש כאלו] - הפוסט ההוא:

באזור המדינאים וכל אלו [שהוא נטול אל-גור ולכן הוא לא שווה]:  

אני וקלינטון משוחחים על הא ודא.

אני ו... איש קומוניסטי אחד בריקוד מושחת.

אני ובוש מדברים על ענייני הגרעין במזה"ת.

אני והאפיפיור בתמונת יובל :}

באזור הסלבס המטריף [שהוא בכלל לא שווה בלי בובת רוני סופרסטאר]:

אני ובראד פיט.

אני ופמלה. מההתרגשות כמעט הפלתי את הפסל.

מזל שבן אמר לי: ניב, אתה מפיל את פמלה.

אני והיטלר. או שזה היה צ'רלי צ'פלין.

באזור גיבורי הסרטים:

בונד. ג'יימס בונד. יורה בי.

אני וההוא מהסרט עם המכות. נראה לי.

אני בוהה באיש ירוק.

באזור המוזיקאים [שהוא בהחלט לא שווה בלי רוני סופרסטאר]:

אני ומדונה שרים שיר של מדונה.

אני והביטלס.

אני ואלטון ג'ון. נו טוב...

[זה רק אני או שהוא ממש מזכיר את שמחה הראל?!]

אני ומייקל ג'קסון רוקדים, שרים ומטרידים ילדים.

אני ופרדי מרקיורי, הסולן האדיר של קווין.

באזור המוזרויות ושיאי הגינס:

שניים סינים עם כינור גדול.

אנשים קטנים מאוד. מאוד מאוד.

אני והאישה הכי... משופרת בעולם.

אני מנסה להתקבל לח'ברה.

אחת, שתיים, שלוש. אני [שוב] מנסה להתקבל לח'ברה.

אני והאישה שעליה נכתב השיר "הכי יפה בעולם".

שולחן האנשים ששרדו את צ'רנוביל, ואלכס.

החידה השבועית לילד: ילדים, אתרו את אלכס מבין כל האנשים הללו.

הזוכה יקבל שי צנוע לחג.

תמונות שלי לפני ואחרי. רואים שאני מתמיד בדיאטה?

באזור העינויים [שאני ובן לא צווחנו בו כמו שתי ילדות קטנות]:

אני, וקניבלים שרואים בי ארוחה של כמה חודשים טובים. בצדק.

אני מצביע לעבר ראש כרות וצועק עליו. כזה אני, מחנך.

באזור האנשים שמגזין פנאי פלוס לעולם לא ידע את שמם:

אני וידידי אלברט איינשטיין החולקים את אותו תאריך לידה.

אני וסלבדור דאלי במחזה אומנותי.

אני וגיבורי הילדות שלי: ערפאת, סאדאם ובן-לאדן.

התמונה שלי ושל היטלר במעלה העמוד.

אני ו... זכרתי את השם שלו כשהצטלמנו. ומאז... עברו הרבה כימיקלים בקישון.

אני ושייקספיר מציגים את סצנת המרפסת מתוך "רומיאו ויוליה".

אני וההוא שחם-לו-בתחת. או בשמו המלא: לאונרדו דה-וינצי.

באזור המדע הבדיוני המטורף:

אני וישו. או שזה היה זאוס. אחד מהשניים.

אני נאכל על-ידי פרודקטייל.

אני משחזר את הסצנה המופלאה מ"פארק היורה".

באזור הסרטים המצויירים:

אני, שלגיה ושבעת הגמדים.

אני ובני משפחתי: שרק, פיונה וחמור.

אני וסמיגול מחפשים את פרשס.

בתוך אולם הקולנוע, צופים ב"טירת הרוחות" האימתנית:

אנוכי, משקפי התלת-מימד שלי וגביע האייס וניל-שוקו שלי שהוא רק 2 ליטרים :}

אהה.. וגם שחף. כי זאת יום ההולדת שלו.

עד הפעם הבאה שיהיה לי כסף,

ניב.

הבהרה:

"הועד למען הדמוקרטיה" שהזכרתי בפוסט הקודם היא תנועה אמתית לחלוטין.

כל מה שרשמתי עליה, כולל הסיסמאות, הדרישות והאמירות - הכל אמיתי.

בין חבריה תוכלו למצוא "מעצבי תרבות" כמו: רבנים, משפחת עמיר ואפילו אריאל זילבר.