"מילים הן כמו מדרגות נעות לחדר מרוחק..."

"Don't be like the one who made me so old
Don't be like the one who left behind his name
'Cause they're waiting for you like I waited for mine
Nobody ever came
Nobody ever..."

יום רביעי מרטיט לבבות לכם, קוראים יקרים [כל השלושה, כולל אמא.]

השבוע הזה היה אחד השבועות העמוסים בחיי...

ומחר הולך להיות יום מעולה.

אני נוסע לת"א. עם בן. להופעה. בזאפה. של מטרופולין. מארחים את עברי לידר. ועם מלכת הפלקט.

הרבה תמונות יהיו פה... תחכו.

ואני יודע שהבטחתי לשים תמונות מכל מה שהיה..

אבל אני רוצה לעשות פוסט עם תמונות גם ממטרופולין וגם מכל הימי הולדת ומהשכבה.

ואפילו תמונות מהחתונה המדוברת ההיא.. עם ה-דנה

אז חכו עוד טיפה.

היום היה יום סבבה, למרות כל הלחץ שהיה סביבו.

והשיחה עם אנדי היום עשתה רק טוב...

כמעט שעתיים שישבנו יחד, ודיברנו על הכל...

כמה קשה בלימודים, כמה קלה ומעצבנת התקופה הזאת...

וכמה טוב לנו בלי אנשים שהיו כמו רעל בחיים שלנו.

אנדי, אני אוהב המון, ואני מבטיח לך מתנה מת"א.

ולך אני רוצה להקדיש חלק מפוסט מהבלוג השני שלי:

"...עבר חודש וחצי, והאמת שהוא היה כל כך מצחיק.

זה התחיל בגעגוע, אחד כזה אמיתי שלא האמנתי שאני ארגיש,

3 ימים אח"כ זה עבר לכעס גדול על המעשים שלי, שלך, שלנו

ומשם זה הדרדר לשנאה קשה, להסתכל בבוקר ולהגיד: תודה.

תודה שאני לא חי יותר בשקר שאת האכלת אותי, שאני לא חי לפי המצבי רוח שלך,

שאני לא חי עם החברים שלך ובכלל - שאני לא חי את החיים שלך.

אלא את החיים שלי. מרגיש כמו מישהו שיצא מהכלא ונשבע לא לחזור לשם.

אז תודה שאת לא שולחת הודעות ומנסה שנשלים...

באמת, זה רק עוזר. תודה."

למה אני מפרסם את זה?

בא לי לעשות את זה, ולא בשביל שאת תדעי, בשביל שאני אדע, ואזכור.

 בברכת: יסמין-אני-אנסה-לחטוף-בשבילך-את-עברי-לידר,

ניב.