"מילים הן כמו מדרגות נעות לחדר מרוחק..."

"והם אומרים שלא תהיה בן 17 יותר..."

והם די צודקים בתכלס, אז לכבוד זה [ובעקבות לחץ ציבורי עצום]

אני מפרסם את תמונות היומולדת שלי.

אבל ראשית, תודה להוריי שהביאוני עד הלום...

ותודה רבה לכל מי שבא לחגוג עימי ביומיים הכי טובים שהיו לי בחיים!

אבל יותר מכל, תודה ענקית לבן, יסמין ואנדריאה שבלעדיהם כל זה לא היה קורה.

תודה רבה!!!!!!!!!!!!!111

וכעת, תמונות. והרבה.

נפצח בבוקר יום שישי ה-14.3 בקפה ג'ו המכונה גם: מקום העבודה של טל.

בתפריט: אנוכי עם 2 זרי יומולדת ענקיים, בן, יסמין, אנדריאה, טל, ה-אירית, שחף ויוליה.

אנוכי עם אלילת המין התימניה שלי, טל גרינבאום.

אנוכי, שמח ומאושר.

שחף, גם הוא שמח ומאושר.

אנוכי עם ה-אירית, שהיא האלוהים של כל הנתינים של מורנו באשר הם.

טל, שגם היא מאושרת ושמחה משום מה...


אנדריאה ואנוכי בקפה ג'ו.

עכשיו אני גם מתייחס אליה בתמונה, שזה מגניב יותר :}

אנוכי, נטף ושקית הדיסק קלאב שמכילה מתנה שקניתי לעצמי - אבי גרייניק בדיסק.

אח"כ אנוכי מלווה באנדריאה ונטף שבנו לביתי. התארגנו לקראת יציאה,

הלכנו ל"כלי זמר" לשים את הרצועה הסקסית לגיטרה שקיבלתי מאנדריאה ומשם הלכנו להיפגש עם בן.

אנוכי על הגשר בטיילת שנתקענו בו כל כך הרבה זמן בגלל שכל הספינות בעיר החליטו לעבור שם דווקא עכשיו!

אני עדין חושד שזו תחבולה של בן.

אנוכי ואלכס בביתו של בן שלשם הלכנו.

שם צפינו בסרט היומולדת שלי, ומכאן מגיעה תודה ענקית לכל מי שהשתתף!

באמת, זה הסרט הכי יפה שקיים, ואני מבטיח לנסות להעלות אותו לכאן.

מהבית של בן הוליכו אותי שולל!

אמרו לי שהולכים לבאולינג, אממה, חיכו לי ב"סנטה פה" חברים טובים שבאו לחגוג.

אכלנו שם קצת וקיבלתי את המתנות שלי [16 דיסקים!!] ומשם חלק באו איתי לבן לראות את הסרט.

נטף וגיא ברגע ספק אינטימי.

שחיף, האיש והאגדה.

אנוכי בפתיחת המתנות ההיסטורית.

משם שבתי לביתי לחגוג עם משפחתי האוהבת והתומכת.

בערב התארגנתי עם אנדריאה ליציאה לארומה כשאני בטוח שאין כלום.

אממה, חיכו לי בחוף הים כמות עצומה של אנשים שלא הפסיקו לשיר, וזיקוקים ואירית.

בקיצור, זה היה מטורף! באמת באמת באמת באמת באמת מטורף!

תמונות משם אין כי לא הלכתי עם המצלמה... כי לא האמנתי שזה מה שיהיה.

למחרת בבוקר בשעה 7 בערב אנדריאה דופקת על דלת ביתי וקוראת אותי לצאת החוצה.

מחוץ לדלת רובץ בן ושניהם לוקחים אותי החוצה ששם... טאם טאם טאם... מחכה לי לימוזינה!

אי אפשר לתאר את התחושה. אבל אפשר לשים את הסרטון, שגם אותו אני אעלה בהמשך...

אחרי סיבוב של שעה עם מעט אלכוהול והמון מוזיקה טובה [כפר המוזיקה 2004]

הגענו ל"גלרי קפה" ששם חיכו לי עוד חברים להמשיך וליהנות.

אני ויוהנה :}

בן ספק מאושר ספק מופתע.

אלכס ויוהנה.

יוהנה והבקבוק דיאט קולה הכי מגניב ביקום.

רן, בן ויקיר.

כולנו באוירה טיפה יותר אינטימית ומלחיצה.

אביתר ורן במלחמת הכוכבים.

בקיצור, הייתה לי יומולדת מעולה!

ואני ממש נהנתי ואני רוצה להגיד תודה לכל מי שבא,

לכל מי שהצטלם לסרט ולכל מי שאפילו שלח SMS.

תודה למי ששר לי בטלפון, ביומולדת או בסרט.

תודה לבן על הסרט ועל הארגון.

תודה ליסמין, על הכל הכל הכל הכל הכל הכל הכל והכל.

תודה לאנדריאה שארגנה לי את הלימוזינה שהייתה ה-דבר.

תודה לאלכס, אירית, טל, יוהנה, נטף, חן, יוליה, שחף, גיא, שני, גיא, נמרוד, רון, אביתר, מירב, שחיף,

מתן, איליה, טיירי, ליאור, רעו, דנדי, מור, רוני ולכל מי שבא ושכחתי [תסלחו לי על הזיכרון].

עד לחוקיות,

ניב.