לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"מילים הן כמו מדרגות נעות לחדר מרוחק..."



כינוי:  ניב וזה...

בן: 34

ICQ: 224320483 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2008

יום הולדת!


"והם אומרים שלא תהיה בן 17 יותר..."

 

והם די צודקים בתכלס, אז לכבוד זה [ובעקבות לחץ ציבורי עצום]

אני מפרסם את תמונות היומולדת שלי.

 

אבל ראשית, תודה להוריי שהביאוני עד הלום...

ותודה רבה לכל מי שבא לחגוג עימי ביומיים הכי טובים שהיו לי בחיים!

אבל יותר מכל, תודה ענקית לבן, יסמין ואנדריאה שבלעדיהם כל זה לא היה קורה.

תודה רבה!!!!!!!!!!!!!111

 

וכעת, תמונות. והרבה.

נפצח בבוקר יום שישי ה-14.3 בקפה ג'ו המכונה גם: מקום העבודה של טל.

בתפריט: אנוכי עם 2 זרי יומולדת ענקיים, בן, יסמין, אנדריאה, טל, ה-אירית, שחף ויוליה.



אנוכי עם אלילת המין התימניה שלי, טל גרינבאום.



אנוכי, שמח ומאושר.



שחף, גם הוא שמח ומאושר.



אנוכי עם ה-אירית, שהיא האלוהים של כל הנתינים של מורנו באשר הם.



טל, שגם היא מאושרת ושמחה משום מה...


אנדריאה ואנוכי בקפה ג'ו.



עכשיו אני גם מתייחס אליה בתמונה, שזה מגניב יותר :}



אנוכי, נטף ושקית הדיסק קלאב שמכילה מתנה שקניתי לעצמי - אבי גרייניק בדיסק.

 

אח"כ אנוכי מלווה באנדריאה ונטף שבנו לביתי. התארגנו לקראת יציאה,

הלכנו ל"כלי זמר" לשים את הרצועה הסקסית לגיטרה שקיבלתי מאנדריאה ומשם הלכנו להיפגש עם בן.



אנוכי על הגשר בטיילת שנתקענו בו כל כך הרבה זמן בגלל שכל הספינות בעיר החליטו לעבור שם דווקא עכשיו!

אני עדין חושד שזו תחבולה של בן.



אנוכי ואלכס בביתו של בן שלשם הלכנו.

שם צפינו בסרט היומולדת שלי, ומכאן מגיעה תודה ענקית לכל מי שהשתתף!

באמת, זה הסרט הכי יפה שקיים, ואני מבטיח לנסות להעלות אותו לכאן.

 

מהבית של בן הוליכו אותי שולל!

אמרו לי שהולכים לבאולינג, אממה, חיכו לי ב"סנטה פה" חברים טובים שבאו לחגוג.

אכלנו שם קצת וקיבלתי את המתנות שלי [16 דיסקים!!] ומשם חלק באו איתי לבן לראות את הסרט.



נטף וגיא ברגע ספק אינטימי.



שחיף, האיש והאגדה.



אנוכי בפתיחת המתנות ההיסטורית.

משם שבתי לביתי לחגוג עם משפחתי האוהבת והתומכת.

בערב התארגנתי עם אנדריאה ליציאה לארומה כשאני בטוח שאין כלום.

אממה, חיכו לי בחוף הים כמות עצומה של אנשים שלא הפסיקו לשיר, וזיקוקים ואירית.

בקיצור, זה היה מטורף! באמת באמת באמת באמת באמת מטורף!

תמונות משם אין כי לא הלכתי עם המצלמה... כי לא האמנתי שזה מה שיהיה.

 

למחרת בבוקר בשעה 7 בערב אנדריאה דופקת על דלת ביתי וקוראת אותי לצאת החוצה.

מחוץ לדלת רובץ בן ושניהם לוקחים אותי החוצה ששם... טאם טאם טאם... מחכה לי לימוזינה!

אי אפשר לתאר את התחושה. אבל אפשר לשים את הסרטון, שגם אותו אני אעלה בהמשך...

 

אחרי סיבוב של שעה עם מעט אלכוהול והמון מוזיקה טובה [כפר המוזיקה 2004]

הגענו ל"גלרי קפה" ששם חיכו לי עוד חברים להמשיך וליהנות.



אני ויוהנה :}



בן ספק מאושר ספק מופתע.



אלכס ויוהנה.



יוהנה והבקבוק דיאט קולה הכי מגניב ביקום.



רן, בן ויקיר.



כולנו באוירה טיפה יותר אינטימית ומלחיצה.



אביתר ורן במלחמת הכוכבים.

 

בקיצור, הייתה לי יומולדת מעולה!

ואני ממש נהנתי ואני רוצה להגיד תודה לכל מי שבא,

לכל מי שהצטלם לסרט ולכל מי שאפילו שלח SMS.

תודה למי ששר לי בטלפון, ביומולדת או בסרט.

תודה לבן על הסרט ועל הארגון.

תודה ליסמין, על הכל הכל הכל הכל הכל הכל הכל והכל.

תודה לאנדריאה שארגנה לי את הלימוזינה שהייתה ה-דבר.

תודה לאלכס, אירית, טל, יוהנה, נטף, חן, יוליה, שחף, גיא, שני, גיא, נמרוד, רון, אביתר, מירב, שחיף,

מתן, איליה, טיירי, ליאור, רעו, דנדי, מור, רוני ולכל מי שבא ושכחתי [תסלחו לי על הזיכרון].

 

עד לחוקיות,

ניב.

נכתב על ידי ניב וזה... , 30/3/2008 17:52  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ניב וזה... ב-7/4/2008 23:38
 



ערב לזכרי


"ערב לזכרי, שנה למותי.

את לא בוכה, אולי קצת חיוורת.

בקונסרבטוריון הישראלי, תזמורת בשחור לבן מייד תנגן.

אני נראה נחמד בשני ציורי שמן.

עשו אותי יפה יפה, כמעט לא אני.

זה ערב לזכרי, זה ערב לזכרי,

זה ערב ואת לא איתי.

זה ערב לזכרך, זה ערב לזכרי.

זה ערב ואת לא שלי."

 

עוד שעתיים יומולדת!

 

חשבתי להמשיך במנהג המפגר שלי של סיכום השנה מהיומולדת שלי ועד היום.

אבל אז עלה במוחי הנכה הברקת ענק: לבקש עזרה מג'וני, בחירת ליבי.

והרעיון שעלה במוחה הקודר היה לשים שם של שיר שמסמל כל תקופה.

אז שילבתי אותו לרעיון מטורף. אנחנו כמו פינקי והמוח.

 

חודש מרץ:

אחרי הכל - נינט טייב.

 

חודש מגניב שהתחיל בהופעה של נינט, ולמרות שהמשיך לא טוב לכמה אנשים,

הוא סימל בשבילי תקופה חדשה, היכרות עם אנשים חדשים וחברות שהפכה לחזקה מאוד.

היה מגניב, והשיר הוא שיר ששמתי לב שמופיע בכל מכתב שקיבלתי בחודש הזה.

 

חודש אפריל:

אור הירח - אביב גפן.

 

כל החודש היה מיותר חוץ מרוק"צ הראשון שלי, שהיה מגניב ברמות.

הכרתי את הח'ברה מקריית גת, הייתי בהופעות של האמנים שאני הכי אוהב,

שמעתי מוזיקה טובה והייתי ער לילה שלם ונהנתי בטירוף.

והשיר הזה היה השיר היחיד שהתנגן לי בראש אחרי הלילה הכל-כך מיוחד הזה.

 

חודש מאי:

להבין את המים - עברי לידר.

 

חודש שלם של למידה לבגרות במתמטיקה.

מועד א' האיום שהביא לי לסבל רב, אבל לימד אותי לקח חשוב לבגרויות האחרות:

אל תבהה בנסטי - זה יכשיל אותך.

והשיר הזה מנסה לתאר את התחושה של לנסות להבין את החומר במתמטיקה, ולהבין סתם דברים אחרים.

 

חודש יוני:

התחלה חדשה - בנזין.

 

סיום כיתה י'. ההתלהבות של החופש הגדול. של הבגרויות.

האנדרנלין של החופש ושל התחושה שעכשיו הכל אפשרי, כי אני מגניב ומיוחד.

והפזמון של השיר מסמל את התחושה השקרית והמיוחדת שליטפה ועטפה את החודש.

 

חודש יולי:

חור בלבנה - רוקפור.

 

חודש בלי הרבה מטרה או משהו. הרבה מתמטיקה, הרבה עבודה.

לקראת סוף החודש התחילו הבעיות שלא נפתרו עד היום, בעצם.

והשיר מסמל את התקופה המבולבלת, ואת הלהקה המעולה רוקפור.

 

חודש אוגוסט:

קרח - מטרופולין.

 

סיום החופש והמגניבות. סלקום ווליום שהיה מטורף ומהנה ברמות שלא הכרתי.

והשיר הזה שממשיך תקופה, וגם מסמל דיסק מעולה של להקה מדהימה עם הופעה מעולה.

 

חודש ספטמבר:

הכל עצור - ירמי קפלן.

 

תחילת השנה. לימודים. לחץ לימודי. שום דבר חדש.

הבטחות שנזרקות לאויר, והשקט שבא אחריהן.

והשיר מספר בעיקר על אהבה שקרית, אבל זה ירמי קפלן אז זה לא בטוח.

 

חודש אוקטובר:

מתנות - אביתר בנאי.

 

מתחילים בשביתה. חוזר לעבודה. מוזיאון השעווה שהיה פוסט ענק.

מעורבות חברתית ראשונה בבלוג. ושוב אותן הבטחות באויר.

והשיר הזה שליווה אותי באותו חודש, וממשיך גם היום.

 

חודש נובמבר:

העולם הזה מספר סיפור - בן ארצי.

 

המשך לחימה וירטואלית. הכרת אנשים חדשים שהפכו לחברים טובים מאוד.

עוד מקום עבודה - עוד מקור פרנסה. הצטרפות למהפכה הירוקה.

והשם של השיר מדבר מספיק טוב בפני עצמו.

 

חודש דצמבר:

מחפש תשובה - היהודים.

 

צו ראשון. מריבה ענקית. חברים חדשים. אמונה חדשה. התגברות מהירה.

פתיחת פייסבוק. פתיחת קליקות. נינט עושה קרחת. עוד סיכום שנה.

והשיר - פצצה.

 

חודש ינואר:

מאבדת את הראש - מלכת הפלקט.

 

התמכרות לג'ף באקלי. מצלמה חדשה ומסוקסת. בלוג חדש שתופס תאוצה.

נסיעה לת"א. יום כיף עם יובל. הופעה של מטרופולין מארחים את עברי לידר. תמונה עם נינט. חיוך אמיתי.

והשיר זה ההמתנה הנעימה שלי - תתקשרו.

 

חודש פברואר:

Shivers - המכשפות וניק קייב. / מה עוד ביקשת? - אריק ברמן.

 

הסתכלות פנימית. הסתגלות. טיול שנתי ספק מוצלח ספק מיותר.

התחברות עם אנשים לא צפויים. וכאלו שכן צפויים.

והשירים - גם יפים וגם נכונים לתקופה.

 

שנה מדהימה, שונה, משנה, מיוחדת, מבגרת, מפגרת.

מה עוד אפשר לאחל?

שהשנה הזאת תהיה עם יותר אקשן...

זה לא שהיה חסר, פשוט התרגלתי שכל שנה זה עולה.

כמו ב"הארי פוטר" שד"א סיימתי לקרוא את הכל.

 

מקווה שבאמת אני אהנה ביום הזה, ושכולם יחגגו לי כמו שצריך.

ושאני אזכור את הערב למחרת בבוקר.

 

ואני אאחל לעצמי שפשוט יהיה כיף, תכלס.

כל שאר הברכות לא תמיד מתגשמות, אז לפחות זאת.

"תן לשינוי לצמוח, אל תפחד מהפחד..." 

 

מלפני שנה...

 

מלפני חודש :}

 

"והם אומרים שלא תהיה בן 17 יותר..."

ניב.

נכתב על ידי ניב וזה... , 13/3/2008 22:01  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פ'דיה ב-26/3/2008 14:45
 



17


"פחדת מבני האדם
אפילו שאבא אמר שהם כמוך
הם נראו לך כל כך רעים
אז ברחת לשירים
עשית מסעות
בעולם החלומות
אתה תהיה זמר גדול
ואחר כך שוב תיפול

התבלבלת, זה לא הגיל שלך
מה אתה עושה בבוקר כשכולם לומדים
התבגרת, וכל כך מהר
והם אומרים שלא תהיה בן שבע עשרה יותר..."

 

שלום לכם, קוראים וקוראות מעטים ויקרים,

התאריך הוא 10.3, יום הולדתה של שני היקרה,

ובכלל יום המשכורת המהולל.

 

אז הפעם המשכורת היא 3 ספרות, ולא 2 ספרות.

וזה תמיד נחמד לגלות משכורת שלא זכרת שעבדת בשבילה...

ויותר נחמד לגלות אותה בזמן שאתה צריך אותה.

 

בעוד 4 ימים יש לי יומולדת 17,

אירוע מרגש ותוסס בפני עצמו.

ויותר מזה העובדה שאני פשוט לא יודע כלום על היום הזה.

הם ספק מתכננים, ספק עושים את עצמם מתכננים - וזה דבר מלחיץ.

ויותר מעצבן זה שכולם לא מגלים כלום.

איפה הימים שאנשים היו מספרים לי דברים שלא הייתי אמור לדעת עליהם?

אחחחחחחח... לפחות דבר אחד אני יודע - אני הולך לקפה ג'ו בבוקר.

 

מה המטרה של הפוסט הזה, אתם בוודאי שואלים.

האמת? אין מי יודע מה מטרה.

 

מחר/תיים יעלה פוסט באמת באמת מגניב,

עם סיכום שנה אבל בסטייל משהו-משהו.

 

"אני אומר לך, הם עושים לי לינץ' פסיכולוגי."

ניב.

נכתב על ידי ניב וזה... , 10/3/2008 22:22  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ניב וזה... ב-14/3/2008 08:40
 





13,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , תרשו לי להעיר , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לניב וזה... אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ניב וזה... ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)