"היי אתם, כל שרי המלחמה,
האם אתם יודעים מה זה בית?
בניתם כלי מוות, בניתם פצצות חכמות,
אתם שם מסתתרים מאחורי קירות, מאחורי השולחנות
רציתי שתדעו אני רואה דרך המסיכות שלכם.
היי אתם שלא עשיתם כלום אבל בניתם להרוס שוב
אתם משחקים עם עולמי כמו ילד שמשחק בכדור צבעוני
נתתם אקדח בידי ועכשיו אתם מסתתרים מעיני
ואף אחד מכם לא לוקח אחריות
או שלוקח ושוכח, לוקח ושוכח
היי אתם משחררים את הנצרה כדי שאחרים יוכלו לירות
נותנים את הפקודה שולחים אותנו בלי מפה
אומרים לי: תראה, זה החלום, הוא השתנה.
ואתם יושבים וצופים ומספרי המוות עולים
יושבים במשרדים וחלומות נקברים "
בוקר טוב מדינת ישראל,
שישים שנה חגגת לפני חודש וקצת,
והנה את מתייצבת לחגיגה נוספת. חגיגה מיוחדת ושונה.
מזל טוב לך גלעד שליט, על כך שהחזקת עוד שנה בשבי.
מדינת ישראל מאחלת לך שהשנים הבאות יהיו יפות ממש כמו השנתיים שעברת עד עכשיו.
כן, כמו שאמרת לפני שנה ורשמת לפני חודש, לממשלה שלך אין ממש רצון להחזיר אותך.
אתה די, איך לומר את זה, גורם שלילי מאוד לממשלת ישראל.
אתה יוצר תדמית רעה לראש הממשלה, לשני שרי הביטחון ולשני הרמטכ"לים מיום חטיפתך.
תתבייש בעצמך, באמת. למה אתה מבקש מאיתנו שנחזיר אותך?
אתה פוגע במורל המדיני, מפצל את העם שלנו ויוצר עוד סכסוך וקרע בין מפלגות השמאל לימין.
אז גלעד, מה אפשר לאחל לך לחגיגות השנתיים לחטיפתך?
הרי סיכמנו שלחזור הביתה אתה כנראה לא תחזור בשנה הקרובה,
אז אולי נאחל לך חוזק אישי? כוח רצון? ביטחון עצמי? אושר? אולי לראות אור שמש?
אפשר לאחל לך עוד הרבה דברים.. אבל אני מאמין שזה ממש לא יעזור.
מה כבר ביקש גלעד שליט מממשלת ישראל ששלחה אותו ל"מוות"?
שתחזיר אותו, ואם אפשר לא בארון קבורה או בחלקים בשקית.
הממשלה ששלחה את גלעד לשבת במוצב בעזה, הסתכלה מנגד בזמן שנחטף.
הממשלה ששלחה את גלעד לשבת במוצב בעזה, לא ניסתה לפתוח במשא ומתן.
הממשלה ששלחה את גלעד לשבת במוצב בעזה, לא נכנסה לעזה וניסתה להשיבו.
הממשלה ששלחה את גלעד לשבת במוצב בעזה, לא פעלה להשיב אותו במשך שנתיים!
שאלה לי אלייך גלעד, בתור אחד שאמור להתגייס עוד שנה בערך:
מה אתה אומר, להתגייס לצבא ההגנה לישראל?
אתה מאמין שהצבא הזה יגן עליי כרכוש צה"ל? שהצבא יציל אותי בכל מחיר?
שהצבא ששולח אותי למוות ינסה למנוע אותו? או לפחות יראה נכונות?
אתה יודע מה גלעד, למרות שאתה כרגע לא עונה לי,
התשובה שלך צועקת ומהדהדת מכל כיוון - לא!
אז מה היה החטא שלך, גלעד, לפני שנתיים?
אני אסביר לך. במהלך המתקפה עלייך ועל חברייך נשארת בחיים.
בעוד כל חברייך נהרגו ע"י המחבלים - אתה נשארת בחיים.
וזה החטא הגדול ביותר שחייל צה"ל יכול לעשות...
אתה יודע, גלעד היקר, למה אתה לא נמצא כבר בבית?
ממשלת ישראל לא יודעת מה לעשות איתך, למען השם.
חמאס מבקש מישראל מאות אסירים חיים ומתים בעבורך...
ואת האמת - אתה ממש עסקת "חתול בשק".
למה לשלם עבורך מחיר כזה יקר אם אנחנו לא באמת יודעים מה גורלך...
ואת האמת, כשתחזור אתה תעשה נזק עצום לתדמית הממשלה.
אתה תחזור וכולם יראיינו אותך ותספר כמה קשה היה ושלממשלה לא היה אכפת,
ואולמרט האהוב יוקרן במסכינו ויזיין בשכל על הסרטן החדש שלו באיבריי גופו השונים,
ינסה למשוך קצת מתשומת הלב האדירה שאתה תקבל... ולא יידע מה לעשות.
כן, גלעד, אתה מהווה סכנה עצומה למדינת ישראל, אם הינך בחיים.
אתה והורייך שדורשים את השבתך גורמים לראש הממשלה לעבוד יותר מדי,
ואת האמת, בלי מעטפה מפוצצת מזומן הוא לא מתכוון לעבוד יותר מדי, בטח שלא על עסקאות, רק שתדע.
ספר לי גלעד, האם אתה חולם על הרגע שבו תחבק את משפחתך?
מה הדבר הראשון שתכננת להגיד להם? מה תכננת לשאול אותם?
מה המקום הראשון שתרצה לבקר אחרי שובך? אולי לחדרך האהוב?
אולי לטיול באחת מהערים האהובות עלייך? אולי לחנות האהובה עלייך?
האם אתה מדמיין את עצמך יושב בבית ורואה טלויזיה?
אולי אתה קורא ספר? אולי אתה בכלל יושב וכותב ספר?
ומה תספר לנו בשובך ארצה? על הסבל בחטיפה? אולי על הכאב?
או על האכזבה מהממשלה שלך? מהמדינה שלך? מהחיים שלך?
אתה יודע, לכל אדם יש מטרה בחיים,
ושלך היא לשקף את המציאות העגומה של עם ישראל המבורך.
כן, אתה מייצג את המקום שאנחנו כל כך שונאים.
אתה מראה כמה לממשלה שלנו לא אכפת מהאזרחים, מהחיילים ומהאנשים.
אתה מראה כמה לממשלה שלנו לא אכפת ליצור שקט וביטחון לישובים כמו שדרות.
אתה מראה כמה לממשלה שלנו לא אכפת להפוך את הגיהנום הזה למדינה אמיתית.
האזרחים שלנו מתחלקים לשניים, גלעד:
כאלו שרוצים בשובך ומאמינים כי מגיע לך לחזור הביתה גם אם נשלם מחיר כבד.
וכאלו שממש לא רוצים אותך, כי אתה עולה לנו הרבה: בין אם בשחרור מחבלים או בפגיעה בתדמית הממשלה.
אתה יודע מה, גלעד היקר?
אני קורא כאן לכל מי שמתנגד לעסקאות שחרור החטופים ומאחל להם שיחטפו את ילדיהם,
שירצחו את משפחותיהם ושיטבחו ביקיריהם לנגד עיניהם.
ואז... ישאירו אותם בחיים לצפות בזוועה, בכאב ובמוות, להביט לו בעיניים ולהתנצל בפנייך, גלעד.
אתה יודע, למדנו בשיעורי תנ"ך שאלוהים כועס על מנהיגי ישראל [או כפי שכינה אותם: רועי ישראל]
על כך שאינם משיבים כבשים שתעו, ולא מנסים להציל את העם... אלא רק מנצלים אותו.
לא אכפת להם מכבשה שאבדה או מכבשה שרע לה - העיקר לנצל את הכבשים.
ושם אלוהים נשבע שמאותו יום הוא ינהיג את העם שלנו, ויציל אותנו מכל אסון שלא יבוא...
אז אני קורא בשמך לאותו אלוהים נכבד, גלעד,
וקורא לו להתפטר כי גם הוא, כמו ראש הממשלה אולמרט, שר הביטחון עמיר פרץ, הרמטכ"ל דן חלוץ,
הנשיא משה קצב ועוד אנשים מממשלת והנהגת ישראל, פישל בענק.
אז מזל טוב גלעד,
שהשנים הבאות בשבי יהיו נעימות לפחות כמו השנתיים שהיו,
ובתקווה שנראה אותך מתישהו...
"ושבו בנים לגבולם..."
ניב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
