לא תמיד יש מה לעשות כשעצוב.
לי פעם נפער חור עמוק בלב, והיה לי מאוד עצוב. ובגלל שנורא נבהלתי, כי בכל זאת לא כל יום נפער לך חור עמוק בלב, חיפשתי איך למלא אותו, ומצאתי קוביה ירוקה, ומנצנצת. הכנסתי לחור שבלב, ושלום על ישראל, אין חור... וממש לא כואב.
היום אני יודעת, שהקוביה הירוקה כבר לא מתאימה לחור שיש לי בלב. אולי מתאים לשם כדור כחול גדול. אולי משולש קטן, לבן. אולי אני לא צריכה שום דבר בכלל. אני לא יודעת. אבל מה שבטוח, זה שאני צריכה להוציא את הקוביה הירוקה הזאת וללכת לחפש משהו אחר במקומה."
"...ובתכנית הבאה נצא למסע חיפושים, בשירה וריקודים! - - -"
"צ'ופצ'יק, אתה נורא חמוד, וגם אתם ילדים, אבל למסע הזה אני יוצאת לבד.
אני מבטיחה שאני לא שוכחת אתכם, ואני מבטיחה לשלוח מכתבים."
[פלורנטין.]