IM SO IN LOVE LA LA LA LA
קשה לי להתרכז בכתיבה, אני מאבדת את חוט המחשבה תוך שניות.
הבחור הזה סובב לי את הראש במובן הטוב של העניין. אני מאושרת עד כמה שבחורה יכולה להיות כשהבחור עוד לא "שלה".
זה מסובך, סיבכתי את עצמי עד מעל הראש- הוא תפוס כבר מלא זמן אבל אם יש משהו שלמדתי בשנים האחרונות זה שזה חסר פואנטה
ובלתי אפשרי לברוח מהרגשות של עצמך: ברגע שאתה חושב שהצלחת לדחוק אותם מאחורי קיר בטון מנטאלי החיים מוכחים לך שאתה הבנאי הגרוע
בתולדות ההיסטוריה. אז אני לא הולכת להתכחש לקליק המטורף שיש ביניינו. הסטודנטית אומרת לי לרדת מהעניין כי זה סתם ישבור אותי.
היא כבר הייתה במצבים האלה וזה אף לא נגמר כמו אגדה הוליוודית :"אנשים נשארים הרבה פעמים במערכות יחסים גם לא מהסיבות הנכונות."
נייג'ל וחברה שלי מהבסיס לעומת זאת תומכים נלהבים (ממש צמד מעודדות :) ). אני תקועה באמצע לא יודעת לאן לפנות ובאיזה דרך לצעוד
לכן נראה לי שאני פשוט אקשיב לעצה של מאמא - :"תהי עצמך, הוא כבר יבין בעצמו מה טוב בשבילו."
אז כן, אני פשוט אהיה עצמי ואאזן בעדינות את התגובות שלי ליציאות של אנשים לידנו שרומזים בפניו לאפשרויות הגלומות בקשר לבין הצורך לא להכניס
את עצמי ל FREINDZONE ועדיין להיות אדם שהוא יוכל להסתמך עליו.
אני אסתכן בלהישמע יותר דביקה ממה שאני כבר אבל זה אשמתו! אנשים מוציאים אחד בשני כל מיני צדדים. הוא מוציא ממני שניים- אחד שאני לא
מכירה כמעט: צד מתלהב ושמח באופן תמידי שכבר כואב לו לחייך כי שרירי הלחיים שלו מתחילים להיתפס וצד מלנכולי שמאבד את הביטחון
שלו כשהוא לא בסביבה הצד הכואב שאני נאבקת בו כי הרגע שבו אני אכנע לו יהיה הרגע שבו אני אפסיד וארים ידיים.
הצד הזה מפוחד עד מוות, מפוחד מהרעיון של פגיעה רגשית כי אם עכשיו הוא מסוגל לפגוע בי מעבר למה שהוא יודע- אז מה יקרה אם אני אתן לו להיכנס
מספיק עמוק, או יותר גרוע - אאבד אותו? אני אף פעם לא סומכת על גברים, בחיים לא והוא מפחיד אותי כי אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליו
בעיניים עצומות וזה לא קורה אף פעם. אז הנה הדביקיות באה: הוא מושלם ונראה בינתיים שהוא כל מה שאני מחפשת.
זה הולך להיות קרב עקוב מדם במיוחד כשאין לי מושג עם איזה יריבה אני מתמודדת אבל אני הולכת לוותר על האושר שלי בגלל מישהי שאני לא מכירה.
והוא עוד חושב שאני אדם טוב...
השבוע עבר בסבבה, אמצע השבוע עליתי על זה שיש לי יותר מדי ימי חופש לא מנוצלים ונסעתי עם נייג'ל לחוף הים לתפוס קרניים אחרונות של קיץ.
אין ספק שזה היה מרענן.
אתמול נפגשתי איתו שוב יחד עם 'נה צ'אן וישבנו על קפה בבית קפה השכונתי שלו והחלפנו חוויות מהשבוע שחלף. כש'נה צ'אן נאלצה ללכת הביתה
התחיל החלק הבאמת הזוי של הערב. הייתי צריכה לשחק אקסית שנייג'ל חזר אליה כדי להוריד ממנו מישהי שלדעתו רוצה אותו כיותר מידיד אז במשך
משהו כמו שעה שיחקתי את חברתו התלותית והקנאית כשאני נתלת לו על הכתף ומוציאה משפטים כ"כ דביקים לאוויר העולם שבנסיבות אחרות
היו עשויות לגרום לי להקיא אבל SHOW MUST GO ON גם כשהחבר של נייג'ל נקרע עלי בשקט מהצד השני של השולחן ומאלץ אותי להתחפר
בכתף של נייג'ל כדי להחניק את התקף הצחקוקים שנוצר בשל יצירת הקשר עין.מקץ השעה נייג'ל הרגיש כ"כ מוטרד ומחולל שהוא היה צריך להתנער.
מחזה משעשע חייבת לציין. מקווה שפתרתי לו את הבעיה הזו ><
XOXO
NEKO
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
NEKO_SAN