אני פשוט לא מאמינה שזה קרה , המלאך שלי נעלם ועזב אותי בקור .
יש לי רגעים של ריקנות ואז פשוט אני מתחילה לבכות , כל היום בזבזתי דמעות , יותר מדי אפילו.
אני אוהבת אותך אבל זה כבר לא הדדי יותר ואני גם תרמתי לזה
אני קנאית מדי,והייתי מבואסת מדי ולא הצלחת לעודד אותי אז התעצבנת קמת והלכת-אני לא מוציאה אותך רע זה פשוט מה שקרה
קשה לי בלעדיך,ונדמה לי שלך קל.
אם הייתי יכולה להחזיר את הזמן אחורה הייתי בטוחה שזה לא היה קורה.
רע לך איתי..גמלי אתה גרמת רע אבל מי שם לב לרוע כשמאוהבים?
רע לי מאוד , לא ישנתי בלילה אולי שעתיים גג,ולא הלכתי לבית הספר כי הקאתי בבוקר.
הקאתי כי לא ישנתי מספיק,ולא היו לי עצבים להתפרץ בבכי באמצע שום מקום בבית הספר ולקבל את כל תשומת הלב .
אני שונאת התחלות חדשות,עד שהתרגלתי למשהו.
אני יודעת שזה באשמתי ואני מצטערת אני לא מכריחה אותך ולא מנסה לגרום לך לחזור אליי בחזרה כי אני יודעת שאתה לא רוצה ושהמשכת הלאה , תמיד יותר קל לבנים...
באמת רציתי להגיד את מה שאני מרגישה וכן אני מצטערת.
לא אמרתי את זה מספיק בקשר שלנו.
אני חושבת על הזמנים הטובים שלנו..היו כל כך הרבה כאלה ופשוט הכל היה חייב לההרס.
אתה כבר לא מרגיש אותו הדבר ופונה אליי כמו אל זבל שזרקת.
אני אתגבר..יום יבוא ואני אחשוב עליך פחות,אני רק מקווה שזה יגיע כבר כי קשה לי לבכות כל היום.
אני אוהבת אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
