לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הצלחות וכשלונות(1+1 מתנה)


לא באים בנפרד


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מלימודים במכינה לעמק הסיליקון? למה לא


כולם פה לומדים במכינה כמוני. השגים שונים כמובן. יש מי שמצליח יותר, ומי שמצליח פחות. בסוף שנה כולם יקבלו את התעודה והציונים הסופיים שלהם ויצטרכו להחליט על הצד הבא לחיים "שמחים ומאושרים". הם ינסו להתקבל לאן שהם רוצים ורובם לא יתקבלו. הגיע זמן הפשרות..


אני בעיקרון נגד פשרות.. זה נראה לי טיפשי. אם אתה רוצה לעשות משהו מסויים, אז למה שתתפשר ותלך לעשות משהו אחר, רק כי כרגע אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה, ולפחות מקום אחר לוקח אותך. זה כמו לבקש רחמים..


אנשים רוצים ללכת ללמוד חשמל, כי ידוע שבחשמל יש עבודה. נראה שהאנשים האלה שוכחים שאם יש עבודה זה אומר שיש חברה קיימת שאפשר לעבוד בה, אבל מה זה חברה קיימת? מישהו פעם הקים את החברה הזאת! כן כן. היה פעם מישהו שהיה לו רעיון. והוא החליט לקחת את הרעיון הזה צד קדימה ופתח חברה כדי למכור את הרעיון. יכול להיות שהרעיון הזה פשוט צץ לו במקרה, בשיחה עם בחורה בבית קפה, רעיון שהוא כתב על מפית כדי לא לשכוח (כמו שאנחנו רואים לפעמים בסרטים), אבל ממש לא בהכרח. לא עד כדי כך קשה למצוא רעיון.. בעיה היא ליישם אותו.. אם כל אחד יעצום עיניים ויחשוב על איזו בעיה, תוך 10 דקות אני בטוח שיהיה לו לפחות רעיון אחד. חוץ מזה שרעיון לא חייב להיות מסובך. הרי הרעיון הוא פשוט להבין צורך מסויים ולמצוא לו פתרון. לא תמיד הפתרון אפילו דורש המצאה. יכול להיות שהרעיון הוא להבין שחסר באזור מסויים חברה שעושה דברים מסויימים אפילו אם זה דברים ממש בסיסיים. לדוגמא, להבין שאין מספיק חברות שמייצרות חומרים מסויימים שבמקומות אחרים בעולם מייצרים אותם על ימין ועל שמאל ואנחנו פשוט מייבאים אותם כל הזמן כי אין מפעל או חברה שעושה אותו דבר בארץ. נשמע בנאלי, אבל אם עלית על משהו כזה, זה אחלה רעיון. אבל מה לעשות עם הרעיון הזה? פה צריך להתאמץ. צריך ללמוד, לפעמים לפתח, צריך למצוא משקיעים ולגייס כסף.


איך זה שכל פעם שיש לך רצון לעשות משהו גדול, כולם באים ואומרים "פששש... שאיפות גדולות יש לך". כולם מספרים לך כמה תותח איזה מישהו שהם מכירים ואיזה קומבינות יש בעולם ואיך אפשר להשיג כסף בקלות. נו הבולשיט ששומעים כל יום.. אבל ברגע שבנאדם בא ובתכלס אומר שהמטרה שלו זה משהו גדול, צוחקים לו בפנים?

 

האם כל כך שבענו מכל סיפורי הכסף הקל, ששכחנו לגמרי מהקונספט של לעבוד קשה בשביל להשיג משהו טוב?

נכתב על ידי , 23/6/2011 02:05   בקטגוריות אקטואליה, ביקורת, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יוליה גיטין? ב-30/12/2016 19:24
 



Hope dies last


.Once more the sky turned gray. The sun that was just shining dissappears with all its' light and so does mine.
 The sound of the thunder strike is like the opening whisle of a starting race. The good thoughts and the bad, racing and strugling each other to conquer the mind. Battling for control, they are like Sumo fighters, but the rules of the fight are broken. The opponents are from different weight categories which leaves no chance to the lighter rival. How unfortunate. There are so many bad thoughts and their number is by far greater than the good. However, the more you're desperate, the more the good stuffs' weight counts more. Even the slightest bright recallection overwhelms the darkest one. He's maybe smaller but is definatly heavier. Like steroids for the subconscious, hope is the reenforcement you need. Light breaks through the greyish sky and you feel the darkness disappears.
Until next time, my persistent friend.
נכתב על ידי , 12/3/2011 12:57   בקטגוריות אופטימי, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסקורפיונס, גאנז ושאר ירקות


שמעתי שגאנז אנד רוזס אמורים להגיע להופיע בארץ.

טוב קודם כל תרשו לי להגיד שזה לא גאנז אנד רוזס.. זה אקסל רוז והחברים.

גאנז אנד רוזס התפרקו אי שם בשנות ה90 ומי שלא חושב ככה שיקרא קצת את ההיסטוריה של הלהקה.

מאז שהם התפרקו החברים בה התחלפו כל כמה חודשים והיחיד שנשאר מההרכב המקורי זה אקסל רוז, הזמר.

קראתי פעם כתבה בחדשות שהמאבטח שלו תבע אותו בגלל שאקסל נשך אותו, הבנאדם הזה לא שפוי.

לפני כ4 שנים הוא הופיע בגרמניה, וכמו שהאמרגן שלו אמר, זאת הייתה אמורה להיות ההופעה הגדולה של גאנז אנד רוזס בגרמניה:

20 דקות אחרי שאקסל עלה לבמה הוא החליט שנמאס לו, ירד מהבמה ודרש לחזור לארה"ב. נאלצו לחסום את כל היציאות ולהתווכח ולשכנע אותו כדי שיחזור.

בנאדם אבסורדי.

הם הופיעו כבר בישראל אגב, עוד בהרכב המקורי שלהם. הם עלו לבמה בפארק הירקון ונתנו הופעה ממש מאולצת וחסרת אנרגיות כלשהם. זאת נחשבת אחת ההופעות הגרועות שהיו בישראל, למרות שזה גרם אחר כך ללהקות אחרות להתחיל לבוא לבקר כאן.

 


לפני יומיים הייתי בהופעה של סקורפיונס ואני פשוט לא מאמין שהם מתפרקים..

 

שזה ממש מוזר כי יש הרבה להקות טובות שאני מכיר שכבר מפורקות ואני לא חושב כל פעם שאני שומע ת'שירים שלהם "איזה בעסה שהם לא מנגנים יותר."

אבל עכשיו זאת להקה שאני ממש אוהב והם עדיין מנגנים ופתאום מחליטים להתפרק... טוב לא פתאום... הם בני 65 בערך אז אפשר להבין אותם חח

עדיין ממש חבל. אחת הלהקות הטובות.

בכל מקרה ההופעה שלהם הייתה ככה ככה. הביצוע של ההופעה היה ממש נהדר. מבחינת הכיף היה סבבה אבל שני מינוסים עיקריים:

א) זה היה בהיכל נוקייה וההופעה הייתה בישיבה..אי אפשר היה להכניס גם שתייה משלך ובפנים יקר רצח.

ב) הסאונד היה פשוט נוראי!! לקח כל פעם כמה רגעים להבין מה הם מנגנים בכלל, אם זה איזה שיר מוכר או אילתור, הסאונד היה פשוט על הפנים! ברמקול של הפלאפון אני שומע איכות טובה יותר.

אז הניקוד שלי להופעה:

ביצוע - 10

כיף - 8

סאונד - 3

תודה שהסכימו להגיע גם לישראל - 10000

בכלל הבנתי שיש בעיות סאונד ללהקות בארץ.. לא ממש ברור מה הבעיה להפיק סאונד נורמלי פה. אולי הם מופיעים במקומות שלא מתאימים לזה. אחרי הכל אני לא חושב שהאקוסטיקה בהיכל נוקיה היא טובה, וגם הרמקולים לא יודע כמה הם מתאימים להופעות כאלה.

אם מופיעה פה להקה זה צריך להיות באצטדיון. ככה גם מביאים ציוד ייעודי זה.

חייב להגיד שהמחיר של הכרטיס לא שווה את הסאונד הזוועתי שהיה שם.


שלשום הייתי באסיפת הורים אצל אחותי בתיכון, היא עלתה עכשיו לכיתה י'. הלכתי במקום אמא כי היא לא הרגישה טוב..

כל פעם שמגיעים למערכת מסויימת בדרך כלל יש רושם ראשוני שגורם לך או להתרשם ממנה ממש לטובה או ממש להתעצבן עלייה.

ופה זה גרם לי ישר ממש להתעצבן עלייה. כי אסיפות הורים זה לא משהו שהורים אוהבים ללכת אליו. זה משהו שהורים נאלצים לסיים את העבודה שלהם מוקדם או בדיוק סיימו את העבודה שלהם ומתים להגיע כבר הבייתה לנוח, ובמקום זה הם מגיעים לבצפר כדי לקבל מידע. עכשיו, כל מה שההורים האלה רוצים, זה כולה לקבל כבר ת'מידע שהם צריכים ולעוף משם הבייתה!

ומה הם עושים בבצפר? מקבצים אותנו באודיטוריום כדי לשמוע את להקת בית הספר!

מה אתם דפוקים?? זה אפילו לא הילדים שלהם!! זה ילדים של אנשים אחרים!! למה שנרצה לשמוע אותם באסיפת הורים?!

אם אתם רוצים להגיד שיש להקה בבצפר אז תגידו שיש להקה!!

ולמה לעזאזל כולם מחאו כפיים אחרי כל דבר שהמורים אמרו?

המורה מספרת איזה ילדים מדהימים הגיעו, כולם מוחים כפיים

היועצת אומרת שהיא תמיד לרשותם, כולם מוחים כפיים

המנהלת אומרת לכו תזדיינו, כולם מוחים כפיים

מה נסגר עם אנשים היום??

בעצם.. אולי הם פשוט חשבו שזה הסוף וזה מחיאות הכפיים לסיום..טוב נו

ואחרי ששומעים את כל ה"אנחנו תמיד לרשותכם ונעזור בכל מה שאפשר" זה מצחיק שבאים אליהם עם בעיה ומקבלים תשובות הפוכות לגמרי.

אני בא למחנכת שלה:

"שרון, יש בעיה X מה אפשר לעשות עם זה?"

"לא יודעת.."

"שרון יש בעיה Y"

"אין מה לעשות ככה זה.."

 

די מרגיז..

 


 

בכל מקרה אני עצמי כרגע נמצא בחופש מהלימודים במכינה וחוזר ללמוד רק באמצע שבוע הבא. ומהרגע שאני חוזר ממתינים לי חודשים ארוכים בלי חופשים ומלאי קריעת תחת וחרישה.

 

אז בהצלחה לי ולילה טוב לכם =]

נכתב על ידי , 7/10/2010 18:57   בקטגוריות מוזיקה, אופטימי, שחרור קיטור, אקטואליה, בית ספר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כינוי: 

בן: 37




5,544
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTheDarkDragon אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על TheDarkDragon ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)