איזי,

(למרות שאת כבר לא שומעת)

אני מסתכל על תמונה שלך ואני לא מתגעגע

אני לא מתגעגע לגוף שלך

אני לא מתגעגע ליופי שלך

אני לא מתגעגע לקול שלך

לא לשיער שלך

לעזזל, בחלק מהלילות אני אפילו לא מתגעגע למגע שלך

אבל יום יום מאז אני מתגעגע אליך, אל איזי

איזי שהיתה פעם שלי

לחיוכים, לאהבה, לשיחות המפגרות עד אמצע הלילה גם לפני משמרת בוקר

זה כואב

ועכשיו...

כמה שאני מנסה לחשוב אני כבר לא מצליח לזכור.

אני לא מצליח לזכור אותך, רק לדמיין

אני כבר לא זוכר אותך יותר..

שלך.