לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

לקום מהמיטה


מעביר כרטיס עובד ויוצא באוטובוס הראשון לכיוון הדירה החדשה,

50 דקות של נסיעה בניחוח טונה כי כמובן שהנהג חייב כריך טונה תוך כדי נהיגה. זה חשוב.

עולה לקומה השנייה ופונה ימינה, המפתח מחכה לי מתחת למחצלת בדיוק במקום שהשארתי אותו

חימום מהיר במיקרו של אוכל מהצהריים, זה יספיק לערב

תוך כדי חימום אני מאכיל את מנחם, זורק בתוך האקווריום שלו תיבת אוצר חדשה ומתיישב לאכול כשלוח השנה מולי

זה יום ההולדת של איזי.

 

התאריך הזה... חזרתי שנים אחורה במחשבות ורק רציתי להפסיק, רק רציתי לישון כדי שהמספר המגעיל של היום הזה יעבור,

רק רציתי אותך כאן כפיצוי על יום ההולדת האחרון שהחלטת לבלות עם חברות ולא איתי

ורע שוב, כואב כאילו רק אתמול ברחת, כאילו רק אתמול נגמר

נזרקתי במיטה בלי שום מטרה לחזור לקום על הרגליים.

 

לא עברה שעה והטלפון מצלצל,

"תגיע לכאן במיידי, התשתית של המשרד נפלה, אנחנו חייבים לנסות לחלץ מהמחשבים כל מה שנצליח לפנישהכל יקרוס כאן"

"מה.. על מה אתה מדבר? מה קרה?"

"זה לא משנה עכשיו, צא לפה מיד."

 

שני טרמפים והגעתי לעבודה

ישבנו עד הבוקר בנסיונות כושלים להציל כל דבר, חודשיים של עבודה ירדו לטימיון.

ארבעה ימים אחרי זה קיבלתי מכתב שמודה לי על התרומה שלי לחברה ומתנצל עמוקות כי הוא נאלץ לוותר עלי לטובת עתיד העסק.

וזה הוגן שהשקעתי את החיים שלי במשרה הזאת כדי להזרק בסוף כמו זבל? כנראה שאני אפילו לא האום הקטן שמחזיק את אותו הבורג חסר המשמעות במערכת הגדולה. ושוב חוזר לאבטלה.

 

 

חודש עבר. מנחם ככר מת.

החובות ממשיכים להצטבר וככה גם הכעס.

נמאס לי להיות מאוהב בדמות שראיתי בך פעם. היא מתה! מה שנשאר ממנה כבר לא שלי.

רק רוצה אותך כאן כפיצוי על הזמן שנעלמת כשעוד היינו אנחנו.

רע שוב, כואב כאילו רק אתמול ברחת, כאילו רק אתמול נגמר

אני נזרק במיטה בלי שום מטרה לחזור לקום על הרגליים.

 

אז למה להתאמץ בכלל לקום מהמיטה?

 

 

 

 

 

 

שלך. 

נכתב על ידי K~ , 14/7/2014 01:34   בקטגוריות לבד, אהבה ויחסים, ביקורת, עבודה, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חוזר ליסודות


“Alcohol may be man's worst enemy, but the bible says love your enemy.” 
― Frank Sinatra

 

 

בסוף זו רק כוס אחת שמפרידה בינך לבין ההיגיון הפטאלי שבפיקחות.

או שמקרבת אותך לאמת שברחת ממנה?

תשתוק ותשתה.

 

 

 


נכתב על ידי K~ , 12/6/2014 00:05   בקטגוריות עבודה, ביקורת, אומנותי, שחרור קיטור, פסימי, אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של K~ ב-12/6/2014 02:40
 



הקור של 5 בבוקר


אינסומניה. כמה מצחיק.

זה כבר הלילה השלישי שלא ישנתי.

אני הוזה אנשים שכבר לא קיימים ושיחות שמעולם לא היו ולא יהיו

אני מותש מכל בחינה אפשרית ובכנות, אני לא יודע עוד כמה אני אוכל להמשיך ככה

 

 

לפני כמה שנים היה קטע שכתבתי ובו השתמשתי בביטוי "קירות קרטון", כמובן שאז היתה לזה משמעות אחרת

אבל היום אני מבין שאותם קירות קרטון שדיברתי עליהם הם בעצם הקירות שתחמו את החיים שלי מאז ועד הרגע שהכל מסביבי קרס

והיום כשכל העולם מסביבי פתוח אני עדיין מתעקש להשאר בהריסות של מה שהיה לי פעם, של כל מה שהגדיר אותי, השברים שלי

 

חור קטן בבית החזה שלי רק יכול להעיד על הלב שהיה שם פעם, מזמן, אותו לב שהיום מחולק בין האקסית המיתולוגית(איזי) לבין אהבה ספק הדלקות שלא רוצה אותי(אחרת), ניסיתי כמה פעמים כבר לפנות מקום למישהי חדשה בחיים שלי אבל זה לא נגמר טוב, שום דבר לא מספיק טוב, הרף גבוה מידי והזכרונות כואבים מידי בשביל לנסות דברים חדשים בכל פעם מחדש

ועד שיש ניסיון אין הצלחה וזה לא באמת שם, זה לא באמת שם...

החובות מתחילים להצטבר בזמן שהחסכונות ממשיכים להתרוקן,

הריחוק הרגשי מכל גורם בחיים שלי מורגש בתקופת החגים במיוחד כשהטלפון לא מצלצל

פוטרתי מעבודה אחת ולא התקבלתי לאחרת

מה עוד אפשר לקחת ממני?

 

החלטתי סופית. אני עוזב את תל אביב, לוקח את כל מה שיש לי ונעלם, כמה שיותר רחוק

יותר מידי זכרונות, יותר מידי רוחות רודפות אותי בדירה הזו.

אני רוצה להתחיל לבנות מסגרת. מבנה חדש. קירות חדשים. אני לא מתפשר על פחות מלבנים או בטון מזויין הפעם.

השעה היא חמש בבוקר של היום לפני ואני שופך את כל מה שיש לי כאן

 

והיום כבר כמעט אחד בלילה, אני חושב שהגיע הזמן לפרסם ולנסות סוף סוף לישון אחרי ארבעה לילות 

 

 

 

 

 

 

עד כאן.

נכתב על ידי K~ , 4/4/2014 00:34   בקטגוריות לבד, אהבה ויחסים, ביקורת, פסימי, עבודה, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של למה לא עכשיו ב-4/4/2014 01:15
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לK~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על K~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)