איזי,
מי היה מאמין שהזמן ישנה גם אותי, כבר לא רואה את עצמי איתך
רק נאכל מגעגועים לא רציונליים למשהו שאיבדתי לפני יותר מידי זמן
כבר לא זוכר אותך, רק מדמיין
חי עם הידיעה שאת לא שלי כי זה מה שבחרת לעתיד שלנו
מתמודד
וכבר רגיל.
בנימה אחרת לגמרי,
הגעתי לשלב מאוד מבלבל בחיים שלי שבו אני מכיר בחורה שאני משוכנע שהיא מעוניינת אבל אני לא בטוח מה אני חושב
בהיכרות שלנו היתה משיכה מידית וחיבור. ואז הפסקה של חודש, היום אחרי כל הזמן שלא נפגשנו אני רואה שהיא מנסה להתקרב
אני מרגיש שהראש שעל הכתף שלי כבר לא רק ידידותי, אני יודע שהחיבוק ארוך מידי והמבטים הם לא אותם מבטים שכולם מקבלים ממנה
אבל היא כל כך... חמודה וטובה ונחמדה ויפה ו... לא איזי
ואני מצד שני לא דומה לה בכלל
חוסר הביטחון שלי עלה לשיאו או שחוסר ההחלטיות שלי בקשר אליה רק מחפש תירוצים ל''למה לא''
קשה לדעת מה לחשוב כשהמוח עסוק בכל דבר אחר חוץ ממה שקורה עכשיו
קצת ריצה אולי תעודד את זרימת הדם לכיוון המח לשם שינוי.
שבת שלום
k~