יושב וצועק את כל מה שיש לי על תיבת טקסט במחשב גם כששום פונט לא יכול להעביר את הרגש במילים

נמאס לי לכעוס על עצמי בגללך

נמאס לי להתגעגע

נמאס לי לדעת שעליך כלום לא השפיע 

לפעמים אני רק רוצה שתרגישי מה שאני הרגשתי, מה שאני מרגיש. לפעמים מאחל לך דברים שאני לא רוצה להגיד בקול

אבל אני עומד מאחורי המחשבות והכעס ורוצה שתפגעי כי גם לך מגיע ולא רק לי

הכי נמאס לי לנסות להיות כ"כ פואטי כשאני כותב עליך כאילו אני מדבר אליך וכאילו את שם מקשיבה

כי את לא שם ואת לא מקשיבה. זה מה שבחרת.

אני ממשיך לדמיין אותך חוזרת 

ממשיך להזכר בך בלילות ושוב כואב שאת לא כאן

ממשיך להתעורר מהחלומות עליך והחדר חם והראש כואב מהנסיונות לשכוח 

זה לא בגלל הקיץ

זה בגללך.

כאן עד היום שבו הרוח שלך תפסיק לרדוף אותי...