“You are your own worst enemy. If you can learn to stop expecting impossible perfection, in yourself and others, you may find the happiness that has always eluded you.”
השבועות האחרונים היו הקשים מזה הרבה זמן,
יזמתי יותר מידי שיחות עם איזי שנמשכו אל תוך הלילה כי חשבתי שאני יכול להתמודד, אבל מתברר שאני באמת באמת לא יכול.
דיברנו על כל התקדמות שהיתה לנו בחיים מאז שנפרדנו וראיתי כמה היא השתנתה ועד עכשיו זה ממשיך להציק לי... אני לא בטוח אם אי פעם הכרתי את מי שהיא באמת או שהיא שינתה את עצמה בשבילי והיא עכשיו עצמה האמיתית
ככה או ככה אני לא אוהב את מה שנהיה ממנה וזה כואב בכל כך הרבה מובנים שאיזי שלי כבר לא שם
.
.
התוודתי בפניה שאני עדיין אוהב אותה למרות הכל, היא הסתכלה עלי עם דמעות בעיניים ואמרה שהיא לא
אמרתי לה שאני יודע, שזה מה שעושה את כל זה קשה
היא חיבקה אותי ואמרה שהיא מפחדת להמשיך את מה שקורה ביננו,
.
"אני יכולה לסמוך עליך שלא תעשה משהו טיפשי ורק תעזוב את זה, תעזוב אותנו בשקט?"
"אני לא יכול להתחייב, את יודעת מי אני בדיוק. את יכולה להבטיח לי שלא משנה מה אני אעשה, את תעצרי אותי?"
"אני לא יודעת..."
"אתה צריך לשכוח ממני"
"אני צריך לעשות כל כך הרבה דברים, אבל אני מבטיח שאני אכניס אותך ל- To do list שלי כשיתפנה בה מקום."
"אתה טיפש. תבטיח לי שכשתגיע הביתה תמחק את המספר שלי בפעם האחרונה..."
"אני מבטיח"
"זה מרגיש כל כך לא נכון לפעמים, אתה יודע?"
"אני יודע, אבל את המשכת ואני לא רוצה לקחת את הסיכון שאני אעשה משהו טיפשי ואהרוס את הקשר שלכם."
"את אוהבת אותו?"
"מאוד"
"והוא אוהב אותך?"
"זה מה שהוא אומר לפחות."
"באמת שמגיע לך אותו, מגיע לך הכל.. אני אפסיק להטריד אותך
ואני לא חושב שכדאי שאני אגיע לחתונה, זה רק יסבך את העניינים יותר"
"כנראה"
"היה כיף, לא? חח
ו.. כנראה שזאת הפרידה האחרונה"
"איתנו אי אפשר לדעת חח"
"צודקת, לשם שינוי. שיהיה לך לילה מעולה.."
"גם לך..."
.
.
.
אותו ערב הרגיש כמו סגירת מעגל מחדש, אז למה שבועיים אחרי זה ואני עדיין לא יכול לישון? למה אני לא יכול להפסיק לחשוב עליך?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
K~