מילים שלא העזתי לצעוק

גדרות

להקבר ליד הגדר.

לראות את כל הים האדיר הזה,זורם תחת העפעפיים.
לראות איך הנשימות הנוראות האלו, הולכות ומתקצרות,ומתקצרות
ונפסקות.
להרגיש איך הבטן מתמלאת,והלב מתרוקן.
להרגיש איך האויר נכנס, והעשן יוצא.ומתקצר,ומתקצר
ונפסק.
לדעת שבדידות היא הנצח.ושהנצח נמחק ביריה אחת.
לדעת שהכאב הוא אין-סופי.ושהאינסוף מתקצר בצרחה אחת.ומתקצר,ומתקצר.
ונמחק.

להבין שהשיממון הוא רגעי.
אבל מתקיים בכל רגע מחדש.
ומתארך.ומתארך.ומתארך.ומתארך.

24.9.08

כל מכונית שעוברת ברחוב, יכולה להובילי הלאה.

כל קופסת גלולות מסוגלת לשכך את כאביי לנצח.

כל הסתכלות מהחלון ומטה, אולי בבוא העת-תביא אותי אל מנוחתי.

סוף-שבוע רגוע,(אתם-יודעים-היכן)