מילים שלא העזתי לצעוק

אהובתי המענה אותי

בין שאלותיי לתשובתיה

אהובתי הקורעת אותי

בין מבטיי למבטיה

אהובתי הכובלתי אותי

בין עירי למרחקיה

היא זו

שתציף אותי

בדלק

ותתן בידי להדליק את

הגפרור.

אהובתי שעוד לא שלי.

אהובתי הממלאת בעשן

את שלל בורותיה

אהובתי המעלימה אותי

בין שפתיי לשינייה

אהובתי שעברה

הוא נר ועפר לרגליה

היא זו

השורטת אותי

בעזרת

ציפורניי שלי.

אהובתי שגם לעולם לא תהיה.

הנה זה בא,

אני שוב מקיאה פרפרים

מוכתמים בדם.

הנה זה בא,

אין דבר לעשות מלבד

להרפות את השרירים ולתת

להכל לעלות באש

הנה זה בא,

עד ההתמכרות הבאה.

זה שורף לפעמים.

 כי בכל פעם שאדמיין מגעך

 אדמיין את מותי

כי בכל פעם שאתגלה

 אל מולך

יתגלה לי סופי

את שורפת לפעמים,

 בדמותך

 במגעך

בדמותי

 בחיי, את שורפת

 בחיי, במותי.

רק כי רציתי להוכיח לך

 14.3.09

 6 דקות

והנה פגשתי אותה, הפרועה,היפה השבירה

אותה אחת שהייתי שלה עוד לפני שזכרה את צבע עיניי.

אולי זו בעצם רק עוד אובססיה לרשימה.

אל האינסוף, ומעבר לי.