פתאום הכל ברור לי

לקראת סיום...

סיום הלימודים (כמובן). אבל ניראה לי שמה שיסיים את תפקידו קודם יהיה הבריאות שלי...

לא בהכרח פיזית.. אולי אפילו נפשית- אני פשוט הרוסה שזה לא ניתן להסברה!!

בחיים לא גמרתי ככה שנה.... וזאת בכלל לא הייתה שנה שעשיתי בה מי יודע מה... שנה שעברה הייתה פי שתיים יותר עמוסה ואני מחליטה להתמוטט עכשיו?!?!

נו טוב...

הייתה לנו הופעה עם לאה שבת לפני שבוע.

אני ממש נהנתי- למרות שהיא שרה את רוב השיר - הרגשתי שגם אנחנו לקחנו חלק ענקי בהופעה ואני אישית מרגישה שזאת הייתה חוויה מתקנת לחזרות שלפעמים יוצאות מכל חור (וזה קורה כאשר יש כמה קולות ועד שכל אחת זוכרת את הקול שלה שרים את זה שוב ושוב עד שבא לך לחנוק מישהו!!!)

קיצ-קיצ... היה שווהה. הרבה סאולינו (דיבורי יתר) אבל היה סבבה.

טוב אני צריכה להכין תפריט מזדיין לביתן שאני אחראית עליו ביריד... יריד לקראת שבועות... יריד שבו אני הולכת לבצע התאבדות חברתית...

הייתי מנגנת.. אבל השכנה שלי ישנה בשעות כאלה.. ואני חשבתי שכשאני אגדל אני אשן פחות... מסתבר שהם לא רק נהיים סנילים הם גם מתחילים לשכוח דברים (האין זה משפט של פוסטמות??? אכן כן!!! וזה מה שקורה כשמנסים לשיר שיר, לשתות מים ולעדכן באוזמנית. ועכשיו למשפט הנכון)

מסתבר ש... בלה בלה... נהיים סנילים הם גם ישנים בסביבות 8 וחצי ונזקקים לחיתולים!!!!

Farewell My Friends

אוהבת,