פתאום הכל ברור לי

אתמול גיליתי עד כמה אני צריכה לקחת אחריות... לא בקטע של צריכה כי אני ילדודית אלא הצריכה את זה לנפש שלי... זה יעשה לי טוב!

אני רוצה להכיר אנשים, לבלות איתם, להתערבב ולחיות קצת מעבר לשיגרת לימודים.

כל השבוע עשיתי בדיוק ההפך ממה שאמרתי עכשיו... חרשתי שעות על גבי שעות בלימודים שתטכלס רק עשיתי שיעורים ולא יותר מזה- מה שאומר שאם במשך ה4 שנים הבאות זה מה שאני אצטרך לעשות כל יום אני אתפחלץ!!!!!

כבר 3 שנים שאני לא חוגגת יום הולדת וזה כולל בת מצווה... ניראה לי שאני אזום אירוע בשם "יום הולדת" אבל חצי אשנה אחרי... או שאני אקרא לזה "בת מצווה פלוס 2 וחצי"... ניראה=]

אם כבר מדברים על בר/בת מצווה... אז ניראה לי שאת האירוע המציאו אנשי המעמד הביינוני שרצו להרויח כסף אז- הם ביימו אירוע שהוא: במיקום חורי- לא נשמע מעולם על המקום הזה והם כניראה הראשונים והאחרונים שעושים בו מסיבה, דיג'יי חראי שהוא כניראה בן משפחה ואוכל נוראי שרק ניראה מעורר תאבון ואז שלוקחים ביס מסתבר אתם מתחרתים שלקחתם דווקא אותו ולא את המנה שניה וגם היא כניראה זוועה!

אם הכל נוראי כל כך- אז למה צריך את זה??? אז זהו- שההורים מקבלים כסף שעל המעטפה שלו היה כתוב את שם הילד ואת שם משפחתו- ככה שההורים הרגישו שותפים ולקחו רווח או שניים מהאירוע....

ניראה לי אני כבר מזמינה עיצוב חדש.... אומנם עוד לפני  שיש 2006 כניסות אבל אני כבר מזמינה עכשיו ומקווה שיהיו הרבה כניסות בקרוב כי ממש נימאס לי ממנו!!!

סשה באה לבקר ואם אני לא אצא אליה כניראה שהיא תמלא את כל החלונות בבית ברוק כלבים....

אוהבת (וסובלת נואשות מהעיצוב)

שפ.. סוף שבוע מוזר....

אמא נסעה עם 2 דודות וחברה לחו"ל והכל מרגיש לי לא בסדר...

אנשים ניראים לי שונים, דברים ניראים לי חסרי משמעות ומעל לכל- אני מרגישה ברת מזל על היותי הבת שלה.

מכירים את המשפט "אתה לא מעריך את מה שיש לך עד שהוא אינו"??? (בעיקרון זה תרגום משיר והתרגום הנכון הוא "אתה לא יודע מה יש לך עד שאין לך אותו", אבל במקרה שלי הראשון נכון יותר)

בקיצור- אני למדתי בזכות הנסיעה שהמשפט הזה נכון ועכשיו אני באמת מעריכה כל מכונת כבישה שהיא שמה, כל מיבש שהיא מפעילה, כל קפול מכנס וכל סידור ארון!(חעחע משחקי מילים! או שלא......)

בכל אופן אני מציעה לכם להעריך כל דבר שיש לכם, או לפחות כל דבר טוב- להאחז בחוויות טובות ומשמחות ולא להשקע בדיכאון ולבכות על מר גורלכם- שתמינו לי לא יכול להיות גרועה יותר מגורל חיה של סבתי.... (סיפור מרתק- חיה של נערה בשואה שכיום לא יודעת שאני נכדה שלה).

גיליתי שאנשים אוהבים יותר לקרוא על מצוקות של אנשים ורק אז הם מגיבים... אולי אני צריכה לאמץ........................?!

החופש עוד שניה נגמר לי ואני מתחילה להיכנס לדיכאון....

למה לכל דבר יש סוף?!?!? למה אי אפשר לעשות דברים כפיים ולגמור כשרוצים ולא כשחייבים?!?!

תאמת שאני לא מתבאסת לזה שממשיכים ללמוד.. אני יותר מתבאסת מזה שאני חייבת ללמוד ואין לי אפשרות בחירה אחרת! (זה קטע אדיוטי שפיתחתי בחופש- לעשות מה שרוצים.... לקבל אישור מהורה ואז לעשותותו...)

~אחרי דקה~

אני עוד יותר מבואסת כי נודע לי שיש לי טונות (לא הדג) של שיעורי בית שלא הותחלו בכלל וזה משביזזזזזזזזזז

מי רוצה לעשות שיעורי בית בימים האחרונים של החופש?!?!?!?! אה?!?!?!??!???!

לא אני!!!

בכל מקרה.. אני כניראה אשרוד.. אני לא מבטיחה אבל ישנו הסיכוי הקלוש שעוד תשמעו ממני...

ועכשיו למשהו מעצבן ומרגיז שכמעט גרם לי לקפוץ מחלון האוטו באמצע הנסיעה לירושלים:

היינו בדרך לירושלים (כבר אמרתי), אבא, דוד, בת דודה ואני...

אני והבת דודה משחקות לנו ארץ עיר, ולפתע אנו עוברים ליד ישוב ערבי/יהודי ולאבא שלי יש יציאה... (לא פלוץ. יצאה דיבורית)

"העבירו את ההופעה של רוג'ר ווטארס לישוב פה.."

אני שבניתי על ללכת להופעה והגעתי למצב של תדהמה ממשית שואלת אותו "למה???"

הוא אומרת שהפלסטינאים (ערבים) טוענים שהוא מפלה אותם כי הוא לא מופיעה אצלכם ואיימו שאם לא יבטל את ההופעה בישראל הם יעשו משהו.. (אין לי מושג מה... בטח יעשו חרם על הדיסקים שלו)

בגלל זה הוא החליט לעשות את זה באיזשהו שדה חומוס בישוב של יהודים וערבים שחיים "בשלום" ובמקרה קוראים למקום הזה "כפר השלום"!

אני אוכלת את הבטן שלי כל הנסיעה וכשאנחנו מגיעים למגרש החניה של יד ושם אני שואלת בעצבנות "אבא, ניראה לך שערבים באמת יבואו לראות הופעה של רוג'ר ווטארס?!?!?!?!??" והתשובה שלו הייתה פשוטה... "לא"

אנחנו שוקלים אם בכלל ללכת להופעה או לעשות חרם בעצמנו... ותהיו בטוחים שזה יהיה אירוע הרבה יותר זול מהמתוכנן!

טוב כמו שאמרתי יש לי עוד שיעורים רבים לעשות (או יותר נכון לגרום לאחותי הגדולה לעשות בשבילי...=)

סוף-חג שמח לכל!

אוהבת,

חלטתי לכתוב בדקה לפני עשרה לשבע..... למה???? אין לי מושג!

עכשיו- מי חושב שהפוסט האחרון היה מוזר????? יש לזה הסבר...

אני הייתי לגמרי אפופה באותו יום ולא ממש בקו השפיות, לכן יצא לי הפוסט הכי לא ברור בעולם- למרות שבאותו רגע הוא היה ניראה הגיוני! הרי- שירותים הם באמת איברו היפה של הבית!

חזרתי משינה באוהלים- היה מוזר(בגלל זיקני הקיבוץ) ומאוד כיף(בעיקר כי שיחקנו מקאווה-סטרפטיז)!!!!

בכל מקרה- היום הוא היום האחרון לשבוע השני של חופש פסח ואני אוכלת את הלב רק מהידיעה שנשאר לי עוד שבוע בודד... אופ-פופ

אין מספיק זמן... אף פעם לא היה ואף פעם לא יהיה... זהו גורלינו- לתמרן בין הזמנים. בחינניות כמובן!

המלצתי לחברים:

לכו לראות סרטים החופש- יש הרבה סרטים יפים שכדאי וצריך לראות....

לדומגע (בכוונה יש שגיאה=]):הר ברוקבק, סוף שבוע ארוך, מת לדייט, מינכן, אין כמו בבית, שמונה מתחת לאפס, רוקדים, יש לה ביצים, עידן הקרח 2 (כן כן)... לא נעים לי להגיד אבל..... במבי?! (הסרטים לא רשומים לפי סדר העדיפיות כי אם לפי הסדר בו הם קפצו לראשי!)

לאלו שסתם התבטלו ולא עשו כלום כל החופש- אני מציעה לקום מהתחת ולהתחיל לטייל כי יש לנו ארץ חביבה במיוחד ויש הרבה מה לראות!!!

טוב העינים נעצמות לי ואני כניראה אפול לתוך שינה עמוקה אם לא אסיים בקרוב!

אוהבת(גם אם אתם נוחרים:))

~מעדכנת הישר מתל אביב!~

היום גמרתי ספר בשם "מלך החומוס ומלכת האמבטיה"... ספר גדול! גרם לי להבין כל מיני דברים.. לחשוב על דברים- והכי דרמתי ולא קשור: לרצות לכתוב ספר!

אז ככה אני יושבת בפקק בכביש אילון ליד סניור גולאש (אבא) והתחלתי למלאות דפים במחברת שהייתה לי בתיק - תמיד יש כזאת למקרה של מוזה וצרוך בכתיבה.( קורים מצבים שאני רוצה כל מיני דבריםו וחווה אותם ואני יודעת שאם רק הייתה לי המחברת עכשיו זה היה יכול להיות רב מכר(B )

בכל אופן אני כניראה אנסה לכתוב קצת בחופש...

אנשים צריכים להבין שחופש פסח לא ארוך- הוא אומנם חופשת החג הארוכה ביותר אבל הוא לא חופש גדול! גם החופש הגדול לא מספיק...

תאמת שעד כיתה ה' הוא היה מיגאה! אבל משהו בכיתה ו'- אולי התבגרתי ^^.

הייתי כל הזמן בפעולה- היו הרבה ימי הסתלבטות והיו הרבה ימים שלא יכולתי לינשום!

תאמת שיש לי דרך אפקטיבית לעשות דברים ולא לבזבז זמן- לכתוב את מה שאני רוצה להספיק ולעשות ואז כשהוא בוצע לסמן...

לפעמים אני עושה את זה בבוקר שאני לא מתעוררת מוקדם ויש לי חצי מהזמן הרגיל... כמובן שאת החירבון של ה בוקר זה טיפה בעיה לכתוב- הוא יכול להגיעה ויכול לדלג! (לא אני לא רומזת לגבי... יש לי עוד שותפים לבית... יותר מידי!)

זה מבאס שאתה צריך ל"התיפיף" ומישהו בדיוק מחרבן או משהו- ואתה תקועה כי אתה כבר לבוש ומאורגן וחוץ חלעשות כמה דברים באמבטיה אין לך עוד מה לעשות.. ואתה ממש ממש בלחץ של זמנים ואת הלוחץ על זה שבשירותים שימהר כמה שהוא יכול ואפילו מציעה שיטות יעילות לזירוז מערכת העיקול..... הכל טוב ונחמד עד שאתה זה שבשירותים.. כשמזרזים אותך זה הדבר הכי לא נסבל שיש!

בכל מקרה- בבית שלי יש 3 שירותים אבל כולם מצחצחים שיניים בחדר של ההורים שלי, מתאפרים ועושים עוד ניסים ונפלאות- ורק שמה!

למה?? כי זאת המקלחת הכי גדול/יפה בבית!

כאילו- אם לא רציתם שנבוא הייתם צריכים שירותים מכוערים וקטנים!

זה בדיוק התיאור של השירותים האחרים בבית... בושה!

תאמת שהשירותים בבית שלנו ממש ממש יקרים, אף אחד לא התפשר על הזול והפשוט וכולם רצו את הכי פנסי שמנסי ויפיפה!

ניראה לי שזה ככה בכל בית... (דגיס אני יודעת למה את אוהבת מיקלחות! כי את דג... ודג זקוק למים... ובמה מתמחים השירותים?!?!?! יצור ויבוא של מים!!!! בבקשה פסיכולוגיה בגרוש!*

(איך לעזאזל הגענו לשירותםי?!?!?!?!)

טוב אני פורשת לשירותים.....=][=

אוהבת... שיפ בחופשה!

נכון יש את העניין "הכרישים בחופי ישראל"?!?!?!

אני עדה לכל העניין!

אתמול ב1 בצהריים אחותי (בת 24 לומדת ביולוגיה ימית) מתקשרת אלי ואומרת לי לבוא מחר לבורדז' (הר במפרץ שלנו) כי לרגליו יש על אחת השוניות את הכריש שנתפס ברשת ביום שבת.

למי שלא לשמע ביום שבת נתפס הכריש (הלא מזיק) ברשת דייגים מול המפרץ שלנו ושיחררו אותו אבל אחרי שעות רבות כי העור שלו כמו נייר זכוכית, ככה שלא היה לו הרבה סיכוי להינצל אחרי זה כי מצבו היה קשה ולדעתי הוא היה מותש!

בכל מקרה הוא היה כבר מת והיה קשור לסלעים, היו שם 2 חוקרים וכמה תלמידים מהמכללה של אחותי (כולל היא) שהתחילו ל"נתח אותו" (לחתוך ממנו חתיכות בשביל לערוך בדיקות) והם פתחו את הבטן והכבד יצא והם ברוב תפשוטם נתנו לו להיסחף.

עכיוש- זה כריש בעורך 7 מטר ככה שהכבד שלו הוא לא סתם כבד.. הוא כ ב ד ענקי!!

אחרי חצי שעה מישהו מאחורינו צועק "כרישים!!" ואני ואחותי היינו בטוחות שהוא צוחק אבל ליתר ביטחון הצצנו והסתכלנו ובאמת היו 2 כרישים טורפים שהתנפלו על הכבד!

אחותי והחברים שלה הרביצו ספרינט על הסלעים והעלו למעלה וכולנו ישבנו במשך שעתיים וצפינו בכרישים שכל אחד מהם 2 מטר אוכלים את הכבד של אותו כריש מיום שבת שנתפס ברשת....

ת'אמת שזה היה ממש מדהים!! היו שם חוקרים ימיים שעובדים בזה כבר שנים והם בחיים לא ראו דבר כזה!!!

בעיקבות הסיפור הזה גיליתי למה אני מפחדת לשחות במקומות עמוקים.... (נניח שאני קולטת שהתרחקתי מהחוף ואני ממש בעמוקים אני מרביצה ת'שחיה של החיים שלי כי אני מדמיינת מה יש מתחתי... כל מיני יצורים מפלצתיים שיוצרים צל מתחת למים- ובעצם זה רק חבורת עצות ענקית- אבל זה לא משנה כי אני מתה מפחד אם אני לא יודעת מה יש מתחתי!)

אני חושבת שזה יום שלא ישכח מה בכך שהגופה שלו עדיין כאן ובעוד יומיים הוא יתחיל להריח כמו גיהנום!!

(אולי מאוחר יותר יהיה עדכון נוסף!B) )