אתה,
אתה זה שאני אוהבת,
שגורם להתעייף,
שגורם לרצות לאבד הכול, בשביל להיות איתך. . .
שגורם לעצב,
שגורם להתלבטויות. .
שומעת ברקע שירים,
את השירים שלך ושלי,
רואה תמונות, שלי ושלך.. .
למה הכול בדמיון, בתמונות, במחשבות. .
למה אי אפשר להחזיר הכול לאחור,
כמו שהיה פעם,
את הטוב, את השקט. .
לא חושבים מה יהיה מחר. .
היום,
הכול מתוכנן,
בלי הפתעות,
בלי כלום, מדוע?
מדוע כל דבר צריך להיגמר כרע ולא כטוב
הייתי בטוחה שאתה משהו אחר,
כל יום שעובר האכזבה גוברת,
וגוברת. .
ולא פוסקת, כמה אפשר ''להתעלם'',
''לשכוח''
''להמשיך הלאה''
אי אפשר,
המחשבה,
ההרגשה,
האהבה,
לא פוסקת, היא רק גוברת
לפחות ברגעים אלו,
אשר אתה, חושב על דברים אחרים
אני לא מפסיקה לחשוב עליך, עלי, עלינו. .
למה הכול חייב להראות רע ?
איפה החיים הטובים, הרגעים הטובים,
שהיו. . לנו,
מה שיש בלב זה רק, זיכרונות מתוקים,
עם כאב ענק, אשר גובר וגובר, מרגע לרגע,
דקה לדקה,
ושנייה לשנייה,
הזמן יעשה את שלו,
נקווה. . . לפחות, 3\>