אני סיידסטרים כמו כולם.
אני הכי מיוחדת הכי בנאלית שתמצא.
אני סופר נוט אורדינרי רגילה.
אני אתן לך בדיוק את התשובה שאתה הכי לא רוצה לרצות לשמוע.
מובן מאליו שאני אגיד לך את כול מה שלא מובן מאליו.
ומי שעומד מהצד וכבר מובן לו יגלגל עיניים.
אני בדיוק המשוגעת ההיא.
בהתהוות.
אני האינסיידרית, אני הווירדו שבפנים, שהסתננה לחבורה.
אני על המשבצת, אני על המפה!
אני הרדיקלית השתקנית שתצעק כשתשאלו אותה, אבל לא תוציא מילה לפני.
וכשתצעק כבר תוכלו לצפות מראש,
שהיא טבעונית כי מסכנות החיות,
שהיא לא מורידה שיערות ברגליים כי אף גבר לא יגיד לה מה לעשות,
שהיא רוצה שלום כי אין דרך אחרת לחיות,
שהיא חיה בקומונה כדי שלא יגידו שהיא לא עושה הגשמה,
שיש לה סמיילי על הרגל כדי לזכור להיות תמיד שמחה,
שהיא לא בזוגיות כדי לא לתת הגדרה,
ולא להכנע לגבולות המגדר,
ובטח לא כי היא מפחדת ממחויביות וכי היא פשוט לא יודעת להיות עד הסוף כנה עם עצמה.
אבל על עצמה היא יודעת להגיד הכול!
נגיד, שהיא לא כמו כולם,
ושהיא הכי מיוחדת,
ושהיא שונה בקטע טוב,
ושהיא לא מוזרה, וגם אם כן, אז איזה יופי שהיא מרשה לעצמה ככה להיות יוצאת דופן ולא מפחדת להיות מי שהיא.
זה בכלל לא קשור לזה שכבר אין לה כוח לשמור את עצמה בקופסה.
זה לא קשור לזה שמה שהיא זה בעצם כול מה שמסביבה, וכול מה שהיא סופגת וכול מה שהיא מבינה.
ובגלל זה היא מרגישה מאוד בנוח להיות 'היא עצמה', כאילו זאת לא פשוט הקצנה של כול דבר שבעולם לידה, שאם הוא כבר קיים אז זה בסדר שהוא יהיה עוד קצת, עוד בולט, עוד גדול, או קטן, או אמור להיות ולא בכלל...
אז הנה האאוט אינריט.
הסייד סיידרית.
האנדר קט.
האפר ביצ' דוג קוברה.
הספוג הכי אמורפי.
קבלו אותי כמו שאתם.
ואת הרולד אפ אייז שלכם תשמרו לעצמכם.
כי אותי זה כבר מפסיק לעניין למה זה הכי מעניין מה לעזאזל המיקום של האישונים שלכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
