זיצקריג

המטרד הוא כה גדול,

בעל הדעה נאלץ לסבול,

מטח צרות החובקות בצרורות,

כיצד על זה הנער לחיות?

דרכים רבות נפרשות לפני,

רעיונות בוהקים חגים מעליי,

דרך אבות מוטלת בספק,

וגם נציג השאון יושב ושותק.

רבות לבדוק ועוד לחקור,

רצון עז לחלוק באור,

אך האם פיזור יביא לטוב?

אוי לי אם אגרום מכאוב!

האם אוכל להעז ולשוב,

לטעום מהפרי האסור לאלתר,

לחוש מהו טעם הטוב,

ולחזור טרם יהיה מאוחר?

הפיתוי גדול ושלוח רסן,

לכל הרוחות איפה צלעי!?

עד אנה אמתין לנחש הפתן,

אשר יסיר את האחריות משכמי?

לילה טוב וחג שמח.