לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"הדרך הכי אמיצה לחיה קטנה שלא לפחד, היא לרעוד בפנים בלב."



כינוי:  אָ גְרויְיסֵא מֶצִיעֵאְ

בת: 33

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2007

כי אין לי משהו יותר טוב לעשות:


על הלחי

על השפתיים

בידיים או באצבעות

בחדר שלי

בחדר שלו

עם המין השני

עם אותו המין

מישהו קצת יותר קטן

מישהו קצת יותר גדול

מישהו עם שיער שחור

מישהו מתולתל

מישהו בלונדיני

מישהו עם שיער חום

בלונדיני עם עיניים כחולות

מישהו ג'ינג'י

עם שיער חלק

נמוך ממני

עם עגיל בשפה

עם מישהו שאני אוהבת\אהבתי באמת

מישהו שיכור

מישהו גבוה

בבוקר

בדיוק אחרי שהתעוררתי

בדיוק לפני שהלכתי לישון

מאוחר בלילה

מישהו שרק פגשתי

מישהו שממש לא רציתי לנשק

כשיצאתי עם מישהו אחר

על מיטה

בבית קברות

בבית ספר

בזמן שנשענתי על קיר

בהופעה\הצגה

בחוף הים

בבריכה

עם ידיד טוב

בגשם

עם נושא מחלת מין

במקלחת

במכונית\מונית\אוטובוס

במטוס

בסרט

בשרותים

בחושך

על הגג

מתחת למים

תוך כדי נסיעה

מישהו זר

יותר מבנאדם אחד בבת אחת

תוך כדי בכי

"להתראות לנצח"

כשהייתי שיכורה

אחד שלא יודע עברית

אחד עם מבטא (בערך)

והצטערת

נכתב על ידי אָ גְרויְיסֵא מֶצִיעֵאְ , 23/11/2007 21:02  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




.."וכתבת לי שאת מאושרת,
שם את יכולה לנשום
ויפה שם שזה כמו להיות בסרט
לחיות את החלום

ועכשיו אני עוצם עיניים

מדמיין אותך קרוב

כשהכעס מתפוגג ונעלם

נשאר רק לאהוב"..

 יפה שלי, תודה על 7 חודשים מדהימים!

אני אוהבת אותך :}

נכתב על ידי אָ גְרויְיסֵא מֶצִיעֵאְ , 20/11/2007 22:08  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הימים האלה עוברים לאט מדי, נסחבים מדי, כאילו מישהו עצר את השעון בדיוק כשחשבתי שהגיע הזמן ללכת.

הכול נראה ריק מדי בלי הדברים "הרגילים", או שאולי הם בעצם לא רגילים, אחרת החיים שלי היו משעממים מדי.

אני רק שמחה שאתה שם, כדי שלא נראה מה נהיה ממני כשאתה לא כאן.

אין לי מה להגיד יותר, כי זה פשוט מאוחר מדי, אבל הפעם באמת. לא משנה מה אני אגיד, לא משנה מה אני ארצה לעשות, לא משנה כמה פעמים אני אנסה..

תמיד אני זאת שלא תצא בסדר בסוף.

נמאס לי לחיות בחוסר וודאות בכל הזמן הזה. חוסר וודאות פיזי, אבל בעיקר חוסר וודאות רגשי.

פלא שאני חולה כל שבוע במשהו אחר?

 

 

לפחות עוד 3 ימים זה נגמר.

 

נכתב על ידי אָ גְרויְיסֵא מֶצִיעֵאְ , 10/11/2007 22:29  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

37,233
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , האופטימיים , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאָ גְרויְיסֵא מֶצִיעֵאְ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אָ גְרויְיסֵא מֶצִיעֵאְ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)