"הדרך הכי אמיצה לחיה קטנה שלא לפחד, היא לרעוד בפנים בלב."

כבר שכחתי מזו שגרה, והחזרה ההפתעתית שלה בבום לא עזרה כ"כ.

הימים מטורפים, אבל משום מה הם כבר לא טסים לי כמו בפעמים קודמות. לא נורא, עוד חודש פלוס מינוס ונרגע לי קצת הלו"ז [הודות לסיום המתמט', הופעה של מטרופולין ונסיעה לת"א וכו' וכו'.]

אנשים מתגלים כצבועים עוד יותר ממש שחשבתי, אבל לצד האכזבות יש גם הרבה הפתעות לטובה ודברים חדשים ונהדרים שמסמנים את תחילתה של תקופה טובה..

התקופה הזאת ממש רעה, מכל הבחינות, מההרגשה הפיזית והנפשית, ובעיקר מהלחץ השגרתי-מדי-הזה.

טוב לדעת שלפחות בכל השגרה הזאת יש עוד כמה דברים שהם לא ממש נורמליים.

And I'd give up forever to touch you

'Cause I know that you feel me somehow
You're the closest to heaven that I'll ever be
And I don't want to go home right now
And all I can taste is this moment
And all I can breathe is your life
and sooner or later it's over
I just don't want to miss you tonight
And I don't want the world to see me
'Cause I don't think that they'd understand
When everything's made to be broken
I just want you to know who I am
And you can't fight the tears that ain't coming
Or the moment of truth in your lies
When everything feels like the movies
Yeah, you bleed just to know you're alive
And I don't want the world to see me
'Cause I don't think that they'd understand
When everything's made to be broken
I just want you to know who I am

יפה שלי, אני אוהבת אותך.

תרגיש טוב, תודה על הכול. 3>