כבר יומיים שאני בלי אוכל והורדתי שני גרם.
מה אני יכולה לומר? זה עדיף על כלום.
היום גיליתי משהו מזעזע שגרם לי לבכות. גיליתי משהו על המשפחה שלי.
אני לא אגיד מה זה היה אבל בכיתי. לא בכיתי ליד המשפחה כי אני לא טיפוס שמדבר על רגשות, לפחות לא עם המשפחה.
אני שונאת לדבר איתם על נושאים כאלה. הם לא מבינים הם פשוט לא יודעים איך זה להסתכל על עצמי במראה ולהיגעל.
לאכול ולקלל את עצמי בגלל שאני אוכלת. כי אני מטומטמת. פרה. שמנה. מגעילה. מי ירצה אותי בכלל?
היום אחותי שמה לב. אני חושבת שהיא גילתה. עלתה על משהו. אני יכולה רק לקוות שהיא לא תדע.
אני לא רוצה שהם ידעו. הם לא יכולים לדעת. אם הם ידעו הם יצחקו ממני. הם תמיד צוחקים ממני.
אני לא יכולה לבכות לידם כי הם צוחקים מזה. אני לא יכולה להראות רגשות לידם. זה אסור!
Love YOU <3
בבלוג זה
בכל הבלוגים
