כל המספרים הראשוניים

אחי הקטן בן השמונה אוהב לזרוק אבנים על השכנים.

אמא בסדר עם זה, כי הוא רק ילד, וגם ככה היא לא מתה עליהם.

אז ככה יוצא שהחצר שלנו מתרוקנת מאבנים.

עכשיו יש בה רק דשא וקצת חול בגלל חתול שפעם היה לנו - הוא מת כשאחי זרק עליו אבן פעם אחת - ואבן אחת.

האבן לא גדולה מדי, ואני זוכר שהיו גדולות ממנה, אבל אחי לא מצליח להרים אותה.

אחי אומר שהוא שומר אותה שם אם הוא באמת יתעצבן, בשביל שאני לא אחשוב שהוא לא יכול להרים אותה.

אבל לפעמים אני רואה אותו מסתכל עליה וחוטף עצבים.

ואז אחי בא אלי יום אחד, עם מעדר ביד מהמחסן של אבא, ואמר לי לבוא לראות אותו מוציא את האבן,

כי הוא באמת עצבני.

אחרי שהוציא אותה, אחי התעצבן וזרק אותה על השכנים.

מתחת לאבן היה חוט כזה שנכנס לתוך האדמה.

כשאחי משך בו הוא נחתך ורץ הביתה.

מאז כבר אין לנו אבנים בחצר בכלל.

רק דשא, קצת חול וחוט כזה, שכל פעם שאחי מסתכל עליו, הוא באמת מתעצבן.