סוף הסיפור .

שלום אני דנה בת כמעט 13 מהצפון.

ראיתי שהמון ילדים פותחים בלוגים אז רציתי להתנסות בכך גם.

לפעמים יש דברים שאני באמת צריכה ורוצה מאוד לפרוק ואין לי איפה,

נכון שיש את היומנים הרגילים שכותבים בהם אבל אני רציתי משהו שלא צריך ממש לכתוב בו,

אז נתקלתי בישרא- בלוג איזה כיף.

תיחקרתי איך פועלים בישרא בלוג אז אפשר להגיד שאני די מתמצאת.

אולי דרך הבלוג אני אשתפר גם בכתיבה, מי יודע?

טוב אז אני מקווה שאני אצליח לכתוב בבלוג כמו שצריך בלי להרוס כלום כי יש לי נטייה להרוס דברים.

כנראה שהתרגלתי להתבטל בשביתה שהייתה.

עכשיו מתחילה התקופה הנוראית הזסאת של המבחנים וההצפות של שיעורי בית,

אני כמעט לא מספיקה כלום, לא להפגש עם חברים, לא להתאמן על הגיטרה. כלום.

טוב אין ברירה, כל אחד עובר את התקופה הזאת אני פשוט אסבול בשקט.

בזמן האחרון יוצא לי לשקוע הרבה בדיכאונות ואין לי מושג למה,

הרי אין שום דבר מיוחד שמפריע לי חוץ מהמבחנים והלחץ.

אני שוקעת בדיכאון בלי סיבה בכלל.

מוזר.

לילה טוב,

דנה.