בזמן קיפולי הכביסה אני חושבת לעצמי למה.

יש לנו עוד הרבה לעבור,הרבה להשיג ביחד ולחוד אז למה? 

למה מידי פעם,ממש לפעמים מתגנבת לי המחשבה שאיבדנו את זה,שאיפשהו המערכת הזוגית שלנו לא מתקדמת.אנחנו עומדים במקום.

מה באמת קורה? מה השלב הבא?

פגישה ראשונה

נשיקה ראשונה

התאהבות

סקס ראשון

(שני השלבים לאו דווקא עוקבים ובסדר הזה)

דירה ראשונה

אירוסים

חתונה

ילד ראשון

ומה הלאה? מה קורה שם...מבחינת העיניינים של הלב?

מה בעצם מרגישים בכל השלבים האילו,יותר אהבה? 

מה אמורים להרגיש שם.

נכנסים למן שגרה,שגרה ביחסים ואפילו זה הולך ומתדרדר.

עם המשפחה בא החוסר זמן לזוגיות,הזוגיות נפגעת יותר מכל כי כל הזמן מוקדש להשרדות יום יומית.

אני לא מנסה לתרץ את זה.

אני פשוט מנסה להבין איפה אפשר לשפר ומה הטעם בזוגיות אם היא גם ככה דועכת ככל שמתקדמים בשלבים ולהישאר לבד/ללא ילדים מבחינתי לא בא בחשבון.

זה לא משהו שהוא בסדר אבל מרוב ההרגל,הנוחות זוגות מקבלים את זה כדבר רגיל שאמור לקרות מתישהו.

אני מנסה לחשוב איפה אנחנו טועים או יותר נכון איפה אנחנו לא עושים מספיק?

אני מנסה למצוא דרך יצירתית אם זה בסקס להפתח לדברים שבחיים לא הייתי מסכימה אליהם אם זה להקדיש זמן איכות לנו,לתקשר יותר ולנסות לא להשאר מאחור ולהשאיר אותו מאחור ובכל זאת אני מוצאת את עצמי מידי כמה חודשים מתוסכלת מכך שלא באמת יש לי מה לעשות.

אני קוראת לא מעט מאמרים,מנסה ללמוד דבר או שניים אבל הם לא באמת עוזרים,אז כן חיים באיזה עולם דמיוני שבו הולכים נגד כל המוסכות כדי שהחיים יהיו פחות מתסכלים אבל כאשר המציאות היא בעצם לשרוד את החודש לא באמת יש את הזמן לחשוב על להיות יצירתיים.

הדבר הראשון שאנחנו רוצים לעשות (הן הגברים והן הנשים) זה לבוא הביתה,לראות את הילדים,לנשק ולדבר קצת עם הבן זוג,להתקלח מהר להרים את הרגליים בעזרת המנגנון (למי שיש את המותרות הזו) ולהירדם תוך 2 דקות כי אפילו את הטלוויזיה אין חשק לפתוח גם ככה היא לא תדלוק יותר מידי זמן וגם ככה היום של מחר הולך להיות קשה אז צריך לנצל גם את ה-2 דקות האילו.

אולי המציאות של החיים האמיתיים היא העגמומית וגורמת לנו לאבד עניין בתא הזוגי,כשמביאים ילדים פתאום הכל נדחף לצד.

זה בסדר אבל זה לא הכל.

ואז בלילה,כשלא מצליחים או בימים של חופש ארוך מאוד נתקלים במציאות אחרת.

מציאות ללא עבודה,מציאות ללא דאגה לשינה והרמת רגליים אלא מציאות הרבה יותר קלילה ונעימה לנפש.

בימים כאילו אני מוצאת את עצמי מאוד מתוסכלת מהחיים שיש לי עכשיו,כשאני עובדת אני לא מרגישה עד כמה אני מתוסכלת אבל כשאני בבית יושבת בין 4 קירות אני שוקעת עמוק.

אני מרגישה שאני צריכה יותר,בעל טוב יותר,עבודה טובה יותר,מצב טוב יותר.חיים טובים יותר.אבל שהכל ישאר כמו שהוא.

אני רוצה את כל העולם.לבלוע אותו,לאכול את כולו וגם שיהיה לי מה שרציתי.

בעל,ילד,קריירה ועבודה.

אני רואה ותמיד אראה בו את החצי השני שלי.הוא היחיד שמבין אותי ללא מילים וכשאני עצובה מספיקה לי נגיעה אחת שלו.

גם כשאנחנו רבים ואני עצובה מספיק שרק ייגע בי עם הרגל שלו ואני מרגישה בסדר.

בנגיעות הקטנות האילו שלו הוא יכול להעביר כל דבר למרות שהוא לא באמת מודע לזה שהוא עושה הרבה.

אבל לפעמים המילים חסרות לי,כבר לא מספק אותי ה"אני אוהב אותך" אני רוצה יותר.

להגיד מה יותר אני לא יודעת איך להגדיר את זה.אני צריכה יותר.

אבל אני לא חושבת שאני אמצא יותר טוב ממנו למרות המגרעות האילו שלו שדיברתי עליהן בפוסט הקודם,הם נראים כנוראיים כשהמצב שלי על הפנים מרוב תסכול אבל למען הכנות לעצמי בחיי היום יום אני לא באמת מייחסת להם חשיבות.

אני אוהבת לכבס,אני אוהבת להכין אוכל,אני אוהבת לאפות ולמען האמת להרגיש השליטה הגדולה באמת יכול להפוך את הדברים ליותר טובים.

אני השולטת בבית הזה וכל מה שאני צריכה שהוא יעשה בבית הזה,שאני לא מסוגלת לעשות הוא עושה ללא היסוס אני יודעת אבל לפעמים גם אני רוצה

קצת פינוק וזה מה שאני מנסה להבהיר לו,לפעמים הוא מקשיב ולפעמים הוא נאטם.

מצד שני,אני גם נהגת מצויינת שמבינה לא מעט בענייני גברים,אני לומדת ועובדת בעבודות שצריך להרים בהן ארגזים ולעמוד שעות על הרגליים.אני לא באמת עובדת פחות ממנו ואני לא באמת פחות טובה ממנו אני שווה לו ואולי קצת יותר ממנו כי מוטל עליי גם הבית והילדה אולי יש בזה איזה כוח עילי.

אולי...

אם אני מחפשת בן זוג לחיים אני חושבת שמצאתי אותו אבל אם אני מחפשת משהו מעבר זה לא נמצא בזוגיות זה לא קיים בכל זוגיות.

לא יכול להיות שהכל יהיה מושלם נכון?

becuse you loved me/Celine Dion

For all those times you stood by me
For all the truth that you made me see
For all the joy you brought to my life
For all the wrong that you made right

For every dream you made come true
For all the love I found in you
I'll be forever thankful, baby

You're the one who held me up
Never let me fall
You're the one who saw me through
Through it all

You were my strength when I was weak
You were my voice when I couldn't speak
You were my eyes when I couldn't see
You saw the best there was in me

Lifted me up when I couldn't reach
You gave me faith 'cause you believed
I'm everything I am
Because you loved me, ooh, baby

You gave me wings and made me fly
You touched my hand I could touch the sky
I lost my faith, you gave it back to me
You said no star was out of reach

You stood by me and I stood tall
I had your love, I had it all
I'm grateful for each day you gave me

Maybe, I don't know that much
But I know this much is true
I was blessed because
I was loved by you

Lifted me up when I couldn't reach
You gave me faith 'cause you believed
I'm everything I am
Because you loved me

You were always there for me, the tender wind that carried me
The light in the dark shining your love into my life
You've been my inspiration through the lies you were the truth
My world is a better place because of you

You were my strength when I was weak
You were my voice when I couldn't speak
You were my eyes when I couldn't see
You saw the best there was in me

Lifted me up when I couldn't reach
You gave me faith 'cause you believed
I'm everything I am
Because you loved me

You were my strength when I was weak
You were my voice when I couldn't speak
You were my eyes when I couldn't see
You saw the best there was in me

Lifted me up when I couldn't reach
You gave me faith 'cause you believed
I'm everything I am
Because you loved me

I'm everything I am
Because you loved me

(יש לי קראש על סלין דיון בזמן האחרון )