משהו לא הולך כמו שצריך בזמן האחרון.

הלילות הארוכים במטרה ללמוד נגמרים מול המחשב כי כל דבר קטן מטריד אותי,כל מחשבה קטנה מוציאה אותי מפוקוס.

נראה שאני רוצה יותר מידי דברים אבל לא העתיד שלנו אלא עכשיו,האכזבה לא מאחרת לבוא כשאני קולטת שעכשיו זה לא יקרה.

אני מייללת ללא הפסקה,אני עצבנית כי לא טוב לי פה ובכלל אני מתחילה להרגיש את הנטל של לגור איתם.

כמובן שהכל סובב סביב הכסף,להתחיל לנסות לעשות משהו עם הכסף שלא ילך לאיבוד כי ככל שיש לך יותר ככה את מבזבז יותר.

אני מנסה להרים את עצמי ולקחת יוזמה אבל בגלל האכזבה הכל נתקע.

על מה בדיוק אני בונה כרגע? על מה?

הבית גם ככה יהיה עוד שנה אז אני חושבת לעצמי שלמה להשקיע עכשיו כשאפשר להשקיע עוד שנה.

אבל אז אני נזכרת שצריך הון אישי ופתאום נופלת עליי התודעה שבגלל זה אני צריכה להתחיל להניע את הגלגלים של הכרכרה הזאת.

מאיפה מתחילים? מהבנקים לא?

מאוכזבת כל כך מהכל!

מחירי הנדל"ן עולים ואני מרגישה שהמרווח זמן שלנו הולך ומצטמצם ככל שהימים עוברים שאם לא נקנה בשנה הקרובה כנראה שלא נקנה לעולם בעצם.