עוד כ-7 דקות שי-לי תהיה רשמית בת 4!

היא נולדה בדיוק ב-00:07.

כ-40 דקות של כאב בלתי פוסק המלווה בעוד הפידורל,עוד אפידורל,אני מרגישה הכל!!

ולאחר מכן כ-12 דקות של הרבה "כשאני אגיד לך תלחצי,את לוחצת" ו-"כשאני אגיד לך די את מפסיקה ורק נושמת" זה היה הרבה יותר קל ממה שמתארים בסרטים.

ממש לא "אוי,מתחשק לי ללחוץ,ואייי!!" ממש לא!!

הפחד הכי גדול שאני מצליחה לחשוב עליו עכשיו בלידה הבאה שאני לא אדפוק איזה נאד בפרצוף של המיילדת

וכמובן תהיות לאיך אני אחזיק מעמד עם ההריון הבא ומה יהיה עם שי-לי שכבר מבינה ונראה כי מוכנה לנענע יצור שמאוד ידמה לה ביופי שלה.

לפעמים אני נפעמת עד כמה היא זהה לי,פשוט ככה.

האף שלה כפתורי כמו שהיה לי,העיניים לרוב דומות לי אבל לפעמים אני רואה תווים של אבא שלה.

אתמול בזמן קציצת הציפורניים ברגליים שמתי לב שאפילו ציפורניה גדלים כמו שלי ולא כמו של אבא שלה (למרות שלא יכול להיות) אבל הדפוס גדילה שלהן זהה לזה שלי,גודלות עד שלב מסויים ואז מתחילות להתעגל.

גם ההתנהגות שלה זהה לשלי,אנרגטית ולא נחה לרגע,מרביצה לכולם (רק אם מרביצים לה קודם) ומאוד לוחמנית.בעברי הרחוק,כשהייתי בגילה,הרבה פחדו ממני בעיר מגוריי וכולם הכירו אותי.

כאן הערים יותר גדולות ולכן אין סיכוי שידעו מיהי שי-לי ה"מכה"  (מזל!!).

אז היא יודעת שהיא בת 4! היא מראה על האצבעות שלה 4 (זה לא הישג גדול אבל זה מגניב כי אף פעם לא התעמקתי בלהסביר לה בת כמה היא בדיוק) וגם מבינה.היא כבר שנתיים מבינה אבל בכל זאת!

כמו שאמרתי המתנה הגדולה היא אופניים וחוצמזה,זהו חודש יום הולדת ולמרות הכסף הדל שיש לנו אני מפנקת אותה בלי מעצורים (אני עושה את זה גם בלי קשר אבל החודש הזה,זה בפי כמה וכמה יותר.לא,הפינוק לא כולל ממתקים)!!

הסופ"ש עבר עליי בחולי והיום שי-לי התעוררה עם נזלת,שיעולי לחה וגרון צרוד מקווה שעד היום הגדול (שבת) זה יעבור.

למרות שטכנית היום הולדת שלה היום אבל לא באמת נחגוג היום,נקנה עוגה ונרים כוסית עם המשפחה (אחד היתרונות במגורים עם משפחה זה שאפשר לחגוג בצוותא בקטנה כזה) ונכבה נרות כנראה כי אפשר בלי נרות!!

אז מחכים ליום שבת,הרבה להתארגן והרבה לעשות.התקופה הזאת לפני היום הולדת של שי-לי מאוד עמוסה עם SMS-ים והתארגנות.

ההוצאות הן עלינו ולכן חשוב לדעת מי מגיע ומי לא,למרות שהשנה לא התביישתי לבקש מזומנים ולא מתנות אז אני מקווה שאנשים באמת יביאו מזומנים ולא מתנות!! אין לנו כסף מיותר באמת שלא!

הנחמה היחידה היא שאימא שלי הבטיחה לזרוק קצת יותר כסף מכרגיל,אבא שלי אמור לשלוח עוד כמה אלפים,ההורים של בעלי כנראה יתנו עוד אלפייה ואני מקווה שככה נצבור ונסגור את החוב שנהיה עם היום הולדת של שי-לי.

בכל אופן,אין חיסכון על היום הולדת כמו בכל שנה מתפרעים על הכל וכמה שיותר אבל ישמח שאחרי זה לא נשאר עם הוצאות כמו אחרי חתונה

אז אני אזוז לי...להמשיך ללמוד כי זנחתי את הלימודים כבר כמה ימים טובים ואסור לרדת מהקצב הטוב שתפסתי.

אגב המבחן שהתלוננתי עליו כל כך הרבה ובכיתי שאני בדיכאון,קיבלתי 83!!!! כן,בחיים לא חשבתי אקבל בקורס הזה יותר מ-70 אבל וואלללה קיבלתי ועוד איך קיבלתי,79 סופי!!! זה פשוט חלום רטוב של כל סטודנט לתואר ראשון למדעי החיים (ועוד באוניברסיטה הפתוחה וללא שיעורי הנחיה-לא הגעתי אליהם-אז זה בהחלט הישג אדיר)!!!!! 

בזמן כתיבת הפוסט שי-לי הפכה לרשמית בת 4 אז מזל טוב קטנה שלי!

אוהבת אותך הכי בעולם ושלא תשכחי לרגע!

אני מאחלת לך הרבה בריאות שהמזל בחיים האילו ילווה אותך לאורך כל הדרך.

שהאושר יקיף אותך ללא גבולות!

שחלומותייך ושאיפותייך תמיד יכוונו אותך לדרך הנכונה וכל דרך שתבחרי היא הנכונה מבחינתי!

לעולם לא אתאכזב ותמיד אעמוד מאחורי גבך,כמו סלע איתן,כמו הר שהולך אחרייך וכמו עוד אימא שדואגת ואוהבת את הבת שלה.

ורק עוד דבר קטן,

את תמיד,אבל תמיד תתאימי לחיבוק שלי! גם שתיהי גדולה ועם ילדים ונכדים משל עצמך את תמיד תתאימי לחיבוק שלי!!

אוהבת הכי שבעולם,אימא.