לא אשאל אותך למה כי זה כבר קרה.

לא אשאל אותך איך כי אני יודעת איך.

לא אתעניין למה השארת כי אני יודעת למה השארת.

לא אגיד לך לא להשאיר וגם לא אגיד לך להשאיר.

לא אתמוך בך כי כזאת אני.לא תומכת מהסיבות שלדעתי הן לא נכונות.

לא אשקר לך ואגיד שאני שמחה.

בסופו של דבר נהייתי כמו כולם.חרא.

כנראה שתמיד ההיתי כזאת ורק לרגע הרגשתי שהשתנתי.

הבנתי על עצמי כמה דברים:

אני אוהבת ילדים אבל שהם יהיו שלי (מאוד שמחתי על ההריון של בת דודה של בעלי אבל לילדה שלה אני לא מתחברת בכלל).

אני אוהבת לטפל בילדים אבל שהם יהיו שלי.

אני אוהבת לעזור לכולם העיקר שלא יהיה מעורב בזה כסף.

אני טובה בהכל העיקר שלא יהיה מעורב בזה כסף.

כשיש כסף בתמונה אני מרגישה זולה מידי,הבן אדם היחיד שאני מוכנה לקחת ממנו כסף מרצון זה בעלי.

הבן אדם היחיד שאני צוחקת איתו על כך שהוא משלם לי על שירותיי זה בעלי.

כשאני לא מתחברת לילדה של הבת דודה אני מרגישה חרא.

אני אימא.למה אני מרגישה כל כך רחוקה מילדה אחרת?

לא מתחברת.

אני לא מעודדת ולא תומכת הורות צעירה.

אני תומכת בהורות שבאה מהחלטה נכונה ובריאה.

גם אם מישהו יגיד שאני צבועה ושאני עצמי אימא צעירה יבין את דעתי לאחר שאסביר לו שאת השיקול שלי עשיתי ככה וככה...

לא אשאל אותך למה.