היום קרה לי דבר מוזר עם שי-לי.

כל היום היא הסתובבה בגן השעשועים הענק ולא הסתכלה אחורה אפילו פעם אחת לראות האם אני הולכת מאחוריה.

זה קרה כמה פעמים וכשהיא הייתה מגיעה ליעדה היא פתאום נזכרה שהיא צריכה להסתכל אחורה ולבדוק איפה אני.

בפעם הראשונה והשנייה היא קראה לי כשהגיעה ליעד ובפעם האחרונה היא אפילו לא טרחה לצעוק לי אלא פשוט המשיכה ואף לא ידעה שאני בסביבה בכלל.

איזה איש שאל אותה איפה ההורים שלה והיא אמרה ש"אימא שלה יושבת על ספספל האבן" ופתאום בן רגע היא מצאה אותי בעינייה עומדת ממש מאחורי האיש.

כשהוא התרחק עם הילדה שלו (אני פרנואידית בזמן האחרון לגבי כל עניין הפדופיליות לא יודעת מה יש לי,הרי לא באמת יש לי סיבה לדאוג) אני מתקרבת אליה ואומרת לה בקול שאם נראה לה שאני אשאר להסתכל עליה בזמן שהיא מתרחקת אז היא ממש טועה,אני תמיד אהיה מאחוריה.

גם נזפתי בה שהיא אפילו לא מסתכלת אחורה לראות לאן היא הולכת אז מה הקטנטונת/חכמולוגית הזאת עונה לי "לא ידעתי את הדרך חזרה" ברור שהיא לא ידעה את הדרך חזרה אם היא לא מסתכלת רגע אחד לאחור.

אמרתי לה גם שפעם הבאה תיידע אותי לאן היא הולכת או האם היא מתכננת להתרחק או משהו כזה שתגיד לי.

ממה זה נובע בדיוק?

היא סומכת על כך שאני ארדוף אחריה לכל מקום?

היא יודעת שאני אלך אחריה לכל מקום?

היא לא מפחדת משום דבר אפילו לא להיאבד?

והכי מפחיד,האם זה מה שמחכה לי בחודשים הקרובים?!

נ.ב.

אחרי שראיתי אותה נדבקת לילדים ומחפשת חברה באופן נואש הבנתי סופית וגם הרגשתי רע עם זה ששי-לי צריכה אח לרדוף אחריו.

היא חייבת מישהו שיעסיק אותה,בובה בצורת בן אדם קטן עם חיים ונשמה? אפשר...

רק תהיתי לעצמי עד כמה אני מוכנה למתוח את הגבולות בין האחרים ככה שהיא לא תרגיש שהיא הלא בסדר בכל מצב.

הדבר הראשון שעלה בי זה ההרמות שאני לא יודעת עד כמה אאפשר אותן,כששי הייתה פצפונת בנות דודות שלי האחת בת 7 והשנייה בת 9 כמעט לא הפסיקו להרים אותה ואני ההיתי נלחצת ונוזפת בכל פעם אבל השתדלתי למתן את התגובות שלי למרות הכל,לשחרר.

מצד אחד הרגשתי רע על כך שנזפתי ומצד שני לא היה לי אכפת שאני נוזפת כי אילו לא ילדות שלי.האם אהיה ככה גם עם שי-לי?

עד כמה יהיה קשה למותח את אותם הגבולות שאני כל כך מפחדת מהם ואומרת לעצמי שוב ושוב שלא אעשה זאת.

עד עכשיו כמעט לכל דבר שאמרתי שאני לא אעשה לבת שלי קיימתי ועמדתי מאחורי כל הבטחה האם ככה יהיה גם פה?

חששות על גבי חששות שהורסים לי את כל המחשבות על עוד אחד והרצון לעוד אחד,הפחד הבלתי נגמר ויתואר הזה,זה הורס הכל!

אולי אני לך לנומרולוג שלפחות יגיד לי מתי יהיה לי ילד נוסף? חחחחחחחחחחחחחחחחח...אני רק צוחקת מהפרצופים שבעלי יעשה לי על כך שהוצאתי 350 שקל על קורא מספרים

אולי אעשה זאת בעתיד רק כדי לבחון את הגבולות בין בעלי לביני והאם הוא יקרא לי משוגעת סופית