היא הלכה.
היא כבר לא תחזור לעולם.
היא כבר לא בין החיים.
היא עזבה אותכם.
עזבה אותכם ולא השאירה כלום.
לא השאירה מכתב.
לא פתק.
לא השאירה הסבר.
שומדבר לא נשאר ממנה,
חוץ מהזכרונות.
הזכרונות שנשארו במוחם, בראשם, בליבם.
הדברים היחדים שנשאר להם ממנה.
אלו זיכרונות.
הולכים אחרי הארון ולא נותנים להם להיתקרב.
מרחיקים אותם בעדינות.
קוראים כמה מילים.
קוראים כמה מילים מהדף הרטוב.
הדמעות סוחפות, סוחפות אותם.
ואי אפשר להרגע.
מסתכלים בעניים דומעות אליה.
מתפללים שהיא תחזור.
הם עדיין לא מבינים שהיא איננה.
היא לא תשוב אליהם.
הולכים בשירות.
מחבקים את בני המשפחה והחברים.
בוכים ביחד.
כולם ביחד עכשיו.
בזכותה? באשמתה?
תבחרו.
אבל עכשיו היא מאושרת.