הבלוג עזר לי מאוד,

לבטא את מה שאני מרגישה,

ומה שקורה לי בחיים,

בלי שייתנו לי ביקורת...

רק שיקשיבו לי.

אבל,

עכשיו אני יודעת שאני לא צריכה אותו יותר,

כי החיים שלי יפים,

והבלוג סתם מדכא אותם...

אבל,

לסיום,

שיר אחרון,

זה הולך ככה:

אף פעם אני לא בדיוק יודעת מה עובר אליי,

אי אפשר לדעת,

אבל עכשיו,

אני מבינה,

שמה שאני מרגישה,

זאת...

אהבה.

להתראות לכולם ותודה לישראבלוג!