הנה הם פרקים 5+ 6 שחוברו להם יחדיו עקב סופ"ש הישרדות משלי. כשנפרדנו, נסרין בדיוק הלכה לתכנן את השואה תחול שנית שלה, ואפרת חשה צורך לציין שנסרין אמנם ערבייה, אבל היא לא גדלה במקום ברברי. אפרת, אם תשאלו אותי, אולי יודעת את התורה האלכימית של מינוני אורז ומים, אבל נראה שגודלה בעצמה על ידי זאבים. מכיוון שבלוג זה מתנגד ללחימה בעזה ומחבב את שלומי אלדר, שמחתי לגלות שלנסרין שלום והיא אפילו הופיעה אתמול במהדורת השבט, נראתה מעולה ודיברה לעניין.
אבל נחזור לחו"ל. בארו העמות מצליחים שוב פעם לאבד את האש, אם כי מוכרחים להודות שהטורנדו הזה שהתקרב אליהם (אותנטי או מהאימג' בנק של הישרדות?) נראה די מאיים. בקניבה הכל שליו והענן היחידי המעיב עליהם הוא פרומו ה"מה קרה לגל?" המאיים ופרסומת הפסטרמיסטים הבלתי נלאית. באיזה מרחק שני האיים הללו? לפי השוני באקלים ובמרבצי החרקים נראה שהם בשני צדדים שונים של קו המשווה.
שני השבטים מוזמנים למשימת הפרס קשורת העיניים, ואופיר מתאכזב מהדחתה של נסרין שממש כמוהו, הייתה אאוטסיידרית. כן, דה אונלי גיי אין דה ויליג'. שמענו.
הפעם הפרס הוא סל אננסים, הכנס כאן התמרמרות על הקמצנות, ומירית וגל מתנדבים להיות הצועקים בכל שבט (סתם כי לגל אין כח לרוץ). שניהם מאבדים את הקול בערך אחרי חמש דקות וצווחותיו הנשברות של גל מזכירות את קולו הנשבר של אהוד ברק. אכן, שני מצביאים.
יואב – "היינו כעיוורים באפילה". אנחה.
מירית – "כן! מאיר! כן!" ניחוש שלי - פעם ראשונה שהוא שומע את זה מאישה.
לגיא יש רעיון מעט נבזי, כיאה לתאום המרושע של נועם טור, וחברי קניבה מכשילים את בארו בצרחות משלהם עד להפסד האננסים הצורב.
אריק – "אני אוהב לנצח"
מעיין – "אני שונאת להפסיד"
אני מקווה שמתישהו העריכה תפסיק עם השטויות האלה. אנחנו לא צריכים לשמוע אותם בכל פעם בה הם מציינים את המובן מאליו, מספיק אחת לשלוש.
השבטים מתפצלים ומאיר חופר לכולם עד שהם מחליטים להדיח אותו, ההפקה, שכנראה חושבת שהוא מהווה איזשהו עניין, מחליטה להעביר אותו לקניבה. אל חשש, גם שם שונאים אותו.
למרבה הצער דווקא אופיר מוצא את פסלון החסינות "בגודל אופטימלי לנשיאה על הגוף" כן, גם אנאל פלאג, וסוף סוף אנחנו עוברים לפציעה המצופה של גל, והסטינגריי המפורסם ביותר במזרח התיכון:
שקט, ים, שמיים, כולם מרכלים על נסרין. המצלמה התת מימית מאתרת חתול ים מעט מדוזתי 30 קילומטר משם, אבל משלבת אותו בעריכה כדי שייראה כאילו הוא מתקרב בחשש לגל. אולי על מנת לברכו לשלום, אולי כדי לתייעץ בפיננסים. סטינגריי, שתדעו, הרג את סטיב אירווינג איש התנינים, כך שהוא באמת חיה מסוכנת למדי. זה עדיין לא אומר שגל לא סתם דרך על מסמר, אבל למה להיות כאלה שליליים כל הזמן? אריק רופא ילדים, ועדיין אני בטוחה שהוא היה שמח למצוץ את הארס מגל. במקום זה הוא צורח כמו נקבה בזמן שגל מאבד את ההכרה וכולם מדברים על זה שגל סמרטוט, ואיך דבר כזה קורה לאיש עסקים במקום, נגיד, למיכל. גל מפונה והקניבלים שבורים,הם יושבים, מדברים עליו וטוחנים אננסים, ולמעשה מקיימים את מצוות השבעה היהודית.
אבל החיים מוכרחים להמשך ומשימת החסינות חשובה לכולנו. לא מזמן ראינו את אותה אחת בהישרדות גבון למעשה והיא לא רעה, ובמיוחד מוכיחה לכולם שאפילו בחורה בלתי נסבלת ונטולת כל כישרון כמו מיכל יכולה להצליח במשהו. מפתיע, אבל יותר מפתיע אריק שלפני כל סיבוב ממשיך להיות משוכנע שהוא הולך לקחת את זה "בשביל גל", ונופל אחרי שתי שניות.
~החלקה אלגנטית לפרק הבא~
מאיר ונטע לי על אי המתים והאמת שהיא מעצבנת לא פחות ממנו. אז הוא לא מצליח להדליק אש, כמה אפשר ליילל על זה כמו איזה כלבה? זה לא שהיא כן הצליחה. בינתיים הדבר היחידי שהיא טובה בו זה לעמוד עם ביקיני ושוט ולהיראות כוסית, מה שמבטיח לה קריירה בדאנג'ן, ולתלות לעצמה צמות מוזרות על המצח. לא ברצינות, מה זה אמור להיות? מישהו צריך להזכיר לה שהיא נסעה להישרדות, לא לוודסטוק. פרשנות שונה על הנושא אפשר למצוא כאן
מאיר מרגיש מאויים מפאפאיות גדולות מדי ואבטיחים קטנים מדי ובאופן כללי מתנהג כפסיכופת שהוא באמת, או שהוא מעמיד פנים. כך או כך הוא עושה את זה באופן אמין ונחמד לשמוע שהוא לא מרביץ לאשתו.
השהות על אי הגלות לא פשוטה, מבטיח גי"ז ונטע לי חושבת על הלילה השלם שיש לה עם מאיר, ואז הוא מטיל את פצצת הזרחן – הם מחליפים שבטים! אילולא הפרומואים זה באמת היה מפתיע.
פינת הקטנונייה - אם היא שורפת את הרמז באש כנראה שיש אש, הם לא יכלו להעביר אותה לחוף? באמת היו צריכים להקפיא להם את התחת?
בבוקר מתגלה מאיר במלוא מוזרותו שלו ומזכיר את המפחידים האלה בתחנות אוטובוס שצועקים דברים לבחורות, אבל השהות איתו עדיין עדיפה על פני הניג'סים של בארו ששרים ומריחים רום. לפחות גוזי עף לחופשי, בקרוב אצלנו.
בקניבה, תודה לאל, רוחשות המזימות. מסתבר שאריק הוא בעצם דו, ומשתף פעולה גם עם הבנים וגם עם הבנות. המטרה - להדיח את בשבקין או את אנסטסיה הפרזיטית.
בשבקין מתגלה כפרנואיד, אבל כזה שבאמת רודפים אחריו, ובמג"ב פיתח אינסטינקטים טובים מספיק כדי להרגיש שמישהו זומם עליו. אריק בשלו – לשקר ולהמשיך לשקר. נתלה באילנות קצת גבוהים לא? הגרסה הקווירית של משה דן.
שני המוחלפים מאי הגלות חוזרים. בבארו שמחים לקבל כוסית ועידן נראה נלהב במיוחד לקראת נטע לי, אני מעט מקנאה. יואב נזכר שרבע שעה הוא לא יצא סתום אז הוא ממליץ לנטע לי לחפש את החסינות גם באי. איזה כיף שבקושי מראים את בארו, כמה שהם משעממים.
בקניבה מתבאסים לראות את מאיר. טבעי, גם אמא של מאיר מתבאסת לראות אותו. אריק קורא לו "הדפ"ר ביותר עלי אדמות" ומיד רץ להיכשל בעוד משימה, וכולם מחבקים אותו בשביל הצביעות.
משימת החסינות האישית שכוללת שליית צדפים צבעוניים לא עושה טוב לאף אחד (בטח שלא ליוצא השייטת הזערורי שהיה בטוח שהיא בכיס שלו) חוץ מלגיא ולמאיר הדג השמח והחסין גם ככה, ואחרי שמאיר הפרילאנסר הדפ"ר חושף את הבלוף של אריק, כולם מגיעים למועצה מתוחים וחבוטים. בטח לא ממש מעודד אותם לגלות שגל בחיים ואפילו הוא מעדיף לחזור לארסוף מאשר לאי, אבל לפחות הוא סופג אחד בשביל הקבוצה (כאילו הוא היה חוזר אם לא) והם ניצלים מהדחה.
על הדרך הוא גם מחמיא לכל אחד מהם, אבל מחמאות פולניות כאלה שכוללות קטנה מתחת לחגורה. לא נורא, שיהיה בריא וברוך שפטרנו. בפרק הבא - בשבקין מגדל זקן.
יאללה לייטר
ש.