חייבים לפרוץ במחיאות כפיים ספונטניות (אני אקום ואתחיל באיטיות, אתם תצטרפו בסערה) לליהוק  של העונה השנייה שמתברר כביזארי יותר מדי פרק. אני לא יודעת באיזו לשכת קב"ן נערכו האודישנים, אבל קיבלנו אסופת מטורפים שלא היו מזהים מודעות עצמית גם אם היא הייתה יורה עליהם מחלון בעזה. עידן למשל, סוג של מושיק ליפץ עם טוויסט. חתיך, דייג, בנאי, מנהיג, ועם תסביך אדיפלי שהיה גורם גם לפרויד לעקור את עיניו. אמנם דיווה הקוגרית טוענת שהיא נראית בת שלושים, אבל למלא לו "את חלל הזוגיות" בשלל נהמות וגרגורים? ברצינות? מה רע במירית? בעצם, לא חשוב. מירית הקנאית לא ממש יודעת איך לאכול את דיווה עידן, אבל זו רק שאלה של זמן עד שהאמא של בארו תתחיל להיות קצת פחות פופולרית (45 דקות בערך, עד מועצת השבט).

בינתיים בארו נמצאים בפעם הראשונה לקראת מועצה, ולנו יש הזדמנות לגלות שהם לא משעממים כמו שחשבנו, סתם אסופת דפ"רים, אם להשתמש במונחי האייטיז של אריק רופא, שמאיר דווקא אמור להשתלב שם בול. איגור והתקפי הזעם שלו, סיוון והחולניות הקלינגית, יואב שעוד נגיע אליו ודיווה הדרמטית שאריק יגיד עליה בפרק הבא שהיא מסובבת לגמרי, ונראה שיש סיבה.

 על הכוונת נמצאת מיכל שנוסעת לאי הגלות, וכאילו שהיא לא מפחידה מספיק בזכות קישות הגב הבלתי אפשרי שלה ושפתיה המשורבבות תמידית, גם לובשת את חליפת הליצן הקריפית של מעיין כדי להתחמם על אי הגלות. חוק סלגס מס 1 – בטלוויזיה עדיף לקפוא מקור מאשר להראות רע, קפיש? היא כמובן מקווה למצוא רמז לפסלון החסינות, זה שאנחנו כבר יודעים שטמון בבטחה בישבנו של אופיר, אבל רוצה הגורל שאריק לוקח אותו וערימות של קליק. אין גבול לצ'יפיות.

"מתישהו אנשי שבט קניבה יגלו שאני לא אמין" מלרלר אריק כאילו מאיר לא חשף אותו כבר בפרק הקודם, ובטוח שהוא יצליח לקנות את ליבם עם שוקולד. צודק, למרבה הפלא. גם את ליבה של מיכל הוא קנה בעזרת חצי לחמניה וקליק, ומרגיש כאילו ביצע שיחוק מודיעיני צבאי, למרות שבכל משימה כולם יכולים לראות שדיווה, איגור, ועידן הם שליטי קניבה.

וזה לא שבקניבה רעבו עד הקליק של אריק, הרי היו להם סנוויצ'ים עם חמאה שעבור איתי היו טובים יותר מסקס, בשביל בשבקין היו כמו קוראסון ולמאיר סתם חתיכת לחם עם מרגרינה מסריחה. אפרופו מאיר - הוא לא מהדפ"רים המצחיקים והלא מזיקים כמו משה מלצר, יש בו משהו מפחיד ולא נעים, וגם ישבן כעור כפי שנוכחנו לדעת כשהוא הטריד מינית את בנות קניבה, התרנגולת, ואת ה17 אחוזי רייטינג של התכנית.

למיכל לעומת זאת,  השוקולד לא ממש עוזר להתחבב על אנשי בארו, שמקווים עד הרגע האחרון לראות את אריק שב אליהם בסירה. מיכל דווקא לא אחת מהליהוקים הביזאריים. היא אולי בלתי נסבלת ולא מעניינת ולא סופרת אף אחד ממטר, אבל לא מטורפת ולא טיפשה.

בזמן שבקניבה כולם מתגבשים ביום ההולדת של גיא ומתנהגים כמו חבורת ערסים בטיול שנתי, בבארו ניגשו למשימת החסינות האישית המעולה. והפעם – אסאדו. את הבשר הם כפי הנראה לא קיבלו חזרה לאי, אבל הצצה לטירוף של דיווה דווקא כן. נקווה בשבילה שהברית איגור עידן חזקה מספיק, כי היא מתחילה לעצבן ולא נראה לי שרק אותי.  באופן צפוי לפרק שהכתיר אותו כמלך, זה היה עידן, זכר האלפא, שמצליח לגבור על המלכה האם ולהביא בשר לגורים. "אריות" ו"לביאות" היו הביטויים השגורים שם, חיות, אם ללכת לכללי יותר, אבל היה כיף, תודו.  

גם בבארו וגם בקניבה שני גייז בוחשים להם, אריק שמנסה לתחמן את כולם בפאתטיות, ואופיר שמצליח, והדבר שאולי ימנע ממנו מלהגיע לגמר יהיה הנטייה שלו להתחבר רק ללוזרים. אני לא יודעת כמה היה טעם בהסתת האש לכיוון סיוון, הרי לא סביר שהוא יצליח למנוע את ההדחה של מיכל בהמשך, אבל כרגע המהלכים שלו עובדים.

מועצה ראשונה בלי בשבקין. מרגש, אבל ארוך. מיכל מתארת הגמוניה של דיווה ואמברגו המנגואים שלה, ושוב מוכיחה חוסר יכולת בסיסית לסתום את הפה כשצריך. תודה לאל על אופיר, שגורם לשורדים לחשוב על סיוון שלא שטפה אפילו צדף. היא מבחינתה בכלל יוצאת על איגור האלים, מה קשור?  דיווה מוכיחה כרוניקה של נשים מוכות - אם איגור בוטה ומגעיל זה בגלל שמיכל דורשת את זה. כרגע היא ומיכל הן הנשים המעניינות של השבט, בין מירית ומעיין אני עדיין לא ממש מבדילה.

ויואב? הבחור הזה הוא מעצמת ביטויים משובשים שאין לו מושג איך להשתמש בהם, "שים את עצמך בלב הזירה, קפוץ למים העמוקים, קח את המושכות, טפל בקצבאות המזון אי אפשר לאחוז את המקל בשני קצותיו"" והכל באינטונציית ההליום והמבטא הצרפתי הקל. גם הוא אמור להיות נצר למשפחת ספנות (כספי) והוא קטן ומשפטן, אבל כל קשר בינו ובין מנו מקרי לגמרי. למרות שהוא בטוח שהספינה של מיכל טבעה, הוא מצביע נגד סיון כמו כולם, אז למה סתם לחמם אותה עליך?

סיוון אוספת את נמשיה וחוזרת הביתה לאלמוניות האדישה בה כפי הנראה גם תישאר.

כיף חיים.

עכשיו אני הולכת לראות את גל מחמיא לעצמו במהדורת השבט.

תבלו