לאחר קוריצה מופלאה מזה שעוזר עם הבלוג, הגיע הזמן לסיכום הפרק, שאולי לא קרה בו הרבה אבל מתוך טוב הלב שלנו נשוחח עליו כאילו היה הדבר המסעיר ביותר שהתרחש השבוע.

אנחנו פוגשים את החברים על האי ברגע גורלי ומפחיד – מרינה מוצאת נחש מכנסיים שמאיים על שלוות האי. דן, הוא ולא שרף, מצליח לאחוז במצ'טה ולרצוח את התולעת המסכנה שטיפסה לה על הסיר (לא, לא משה) וכמובן שמעביר את החצי שעה הבאה בלדבר על זה כאילו מינימום טירפד חוליית חמאס.

ליה מיד מתלוצצת על חשבונו של דן "נחש הרג נחש", בעוד גיא מוחה על כך שהרצח לא בוצע בהגינות ואולי בעצם הנחש היה ראוי.

בחגיגות הניצחון מרינה חושפת את שורשיה התימניים ומכה על פח בזמן כולם אומרים קדיש על הנחש. מאז שמולי הלך להתחזק בישראל אין ספק שהשורדים הופכים לפגאנים, עובדי אלילים ומקריבי נחשים לעשתורת. טפו.

סיטואציית הנחש היא פתח עבור עידן להתקרב אל  דן, שכמובן לא קונה את הקטע וצוהל על כך שהלשון של עידן עברה לרפד את התחת שלו. האמת, צודק. עדיף להפסיד ולעוף מהאי מאשר להתחנף לדן. אבל נו, כמו שליה אומרת – לא כולנו קיבלנו את אותו החינוך.

כולם מתפנים לאכילת הנחש (מיד לאחר פשיטת עורו בשביל ארנק חדש לנעמה כמובן) ומשה מתגרד במחאה שקטה, מה שמוביל אותנו בזחילה עקלתונית היישר את הפינה שלו – "אני חי פה עם שישה פסיכופטים, אם הם הרגו נחש מה יבטיח לי שהם לא יפשטו את העור שלי ויתחילו לזלול". הצפע יכול להירגע. הוא לא ראוי, גם לא למאכל.

ובינתיים על אי המתים -  גי"ז שוב מבטיח אתגר שידרוש זריזות, כח וסיבולת, ככה שברור לנו שהוא יהיה מפגר במיוחד. מושיק הג'נטלמן מפסיד וממלמל משהו מעייף על הילדים בבית. נעם בטנגה.

בטאיינו היצרים מתלהטים. מביאים להם דפדפות בהן הם אמורים לרשום מה הם חושבים על אנשים אחרים ולא מעיזים לומר להם בפנים, ואז מיד לומר להם את זה בפנים. וורה מנצלת את ההזדמנות כדי להתלכלך על משה, לעומת עידן שמיד מנצל את ההזדמנות כדי ללקק לדן .

מספר המחזור של דן:

ביבי הצעיר,

כריזמטי, מנהיגותי ומעורר.

חשד.

XOXO

ע.

ומיד חוזר לדבר על עצמו בגוף שלישי – "דן מנו חושב כמו עידן קפון ועידן קפון חושב כמו דן מנו, שני המוחות המזהירים האלה צריכים להתקדם יחדיו".

דן מנו לעומת זאת חושב שעידן קפון "פשוט פאתטי", מה שלא מונע ממנו להתחנף אליו בחזרה במחברת. משחק החיזור העדין ביניהם חייב להגיע או להדחה או להר ברוקבק.

גם למרינה עידן מתחנף, מסתבר שיופיה החיצוני מחוויר לעומת האינטליגנציה הטמונה בה או משהו בסגנון שקשה להאמין שהיא אשכרה קונה, אבל כן.

מרינה מחמיאה לוורה ופותחת ב"אנחנו לא מכירות", למרות שכולנו בבית יודעים שהן היו חברות מאוד טובות ואף בילו יחד קיץ שלם בשנה שעברה.

ליה כמובן היחידה שלא מתחנפת באופן מבחיל ונותרת היצור הקר והמדפרס שהיא תמיד.

אתגר הכח הכפול, הגרזן העצבני, המצ'טה הכרונית או איך שלא יקראו לזה שוב טומן בחובו שליטה מוחלטת על ההצבעה. והפעם – שילוב בין ארץ עיר לתפזורת. כנראה בהפקה גילו שדן סיים בהצטיינות שלוש יחידות בהבעה והחליטו לפרגן לו עוד אתגר.

וורה מתחילה לברבר ברוסית על הבלק אאוטים שלה ובשלב הזה אנחנו יודעים שהיא בדרך חזרה לסט. פטרבורג.

עכשיו מחפשים שמות של בעלי חיים בצמד המילים "הרפובליקה הדומיניקנית". "אפשר גם חרקים וגם יונקים" ג"ז מבהיר למי שלא זכר מה מכיל הקונספט של בעלי חיים, מה שמיד גורם למרינה לחשוב על חיה שהיא לא חרק, לא יונק וגם לא מתאים לאתגר – נחש.

עידן ממציא חיה חדשה – אנקה, ויעל  הולכת על "דרקון" כי חסרה לה ח' ל"חד קרן".

עוברים למאכלים, שם נעמה נפסלת כי לדברי ג"יז "קדרה זה לא מאכל". נו אז? גם קינואה לא. גם לוף ומנת קרב נכנסים שם, אבל על זה רק מושיק הרס"ר היה חושב.

עידן ודן נותרים אחרונים.

עידן חוזר לפנטזיות שלו בהן הוא מככב ב"בצהרי היום" -  "קרב הענקים, עידן קפון נגד דן מנו, ידענו שיום אחד ניפגש". מלחין -  אניו מוריקונה.

המשימה -  למצוא עשר מדינות, גי"ז אמנם מצא 22 אבל אחרי שלושים יום בחברת משה לא רוצים להעמיס על המתמודדים יותר מידי מבחינה מנטלית.

מעניין שגם עידן וגם דן מוצאים את המדינה "הרפובליקה הדומיניקנית" בתוך "הרפובליקה הדומיניקנית".

דן מנצח ועידן מתאבל – "היתרון המספרי שלנו נמחק". כן, זה היה לפני שני פרקים.

דן מקבל במתנה חבילת שי משלל חברות שמנסות לפרסם את עצמן (כאילו לא נגיע לסופר ואוטומטית ניקח קולגייט), ומתפנה לגלח"ץ על האי. בסופו הוא נראה כמו ילד בן 12 וגם מדבר כמוהו - "היה כיף לצאת הכי נבון". בניגוד כנראה להרגלו לצאת הכי זבל.

אי המתים! יש!

נעם מקבל מכתב מרגש מאמא וכמעט מזיל דמעה על שרירי החזה המדהימים שלו. "תודה אמא", הוא משיב למצלמה. אנחנו נאלצים לחזור אחריו – תודה אמא של נעם. תודה.

בטאיינו עידן יודע שזה או הוא או ליה לוכסן וורה. הוא מתחנן למחילה מדן שמשיב לו בלגלוג. התכניות להדיח את ליה משתנות כי נעמה מתהפכת על וורה – היא מתעצבנת כשמדברים לידה רוסית. כנראה שזה מזכיר לה את כרמיאל. יעל מסבירה שהדיבור הוא על "לפרק את החברותא", כאילו מדובר בתלמידי ישיבה שנפגשים לדסקס דף גמרא ולא חבורת גויים זוללי נחשים.

במועצת השבט יש לנו חידוש – חבר מושבעים. כרגע הוא מורכב ממושיק, ולא ברור מה יהיה תפקידו כי בכלל רוצים שהשורד האחרון ייבחר בסמסים (זה יהיה איום ונורא).

 מושיק מתיישב מולם, עדיין לא מגולח, מרינה נרעדת כעלה נידף.

משה שוב מתחיל להתנצל על עצם קיומו. "שיקרתי לאנשים מאחורי הגב שלהם". לא משה, זה היה מול הפרצוף שלהם.

הוא מודה שהוא מפחד שאחרי התכנית לא ירימו אליו טלפון או יזמינו אותו לברביקיו בסביון וממשיך עם הסחטנות הרגשית הרגילה שלו. הביתה משה, הביתה.

ליה וורה פוצחות במונולוג ה"ראוי" הקבוע, אבל ליה מתעשתת ושואלת את השאלה שגי"ז היה שואל בעצמו אם הוא לא היה בוק – מדוע לא מדיחים את דן?

דן שולח מבטי הלם שוק ותדהמה, אבל זה לא מה שמשנה, כי אם מציצים למעלה על פרצופה של נעמה רואים הבעה של "וואלה, רעיון לא רע".

אנחנו מגלים שקפון ומושיק מתעקשים לקרוא למשה משה, כלומר במלרע, שזה סתם מוזר.

וורה מודחת, הברית הבולשביקית מתפוררת, לליה לא יהיה עם מי לזמזם שירי ערש סובייטיים יותר ולנו לא תהיה סינית עם עיניים כחולות. לא נורא.

שבוע נטול הדחות לכולנו,

ש,

ראויה.

ולפני סיום, מתוך מנשר שהופץ ברחבי תל אביב: