לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

amikam

אני מספר את הסיפור האישי שלי מחוויה לא נעימה (פיגוע) מעלה את השאלות שעולות מנסה לתת גם תשובות


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

סיפור אישי


שלום כולם

 

בחרתי לאחר כ-5 שנים לשתף אתכם בסיפור אישי, זו לא היתה החלטה קלה

כי זה מקרה שסביבו כל פעם עולים הרבה רגשות והרבה חששות ואני חושב שהגיע הזמן

גם בשבילי לספר קצת מה קרה.

 

זה היה עוד בוקר רגיל, קמתי בשעה 05:00 להתארגן ולצאת לעבודה באזור קרית ספר

עבדתי בתחום האבטחה שכלל הגנה סביבתית על כמה מהישובים באזור.

בשעה 07:30 באחד מהסיורים באזור המתינו  בסבלנות 3 מחבלים, וברגע שעברנו לידם החלו

המחבלים לירות לעבר הרכב ממרחק של כ-7 מטרים.

כתוצאה מהירי נהרג אדם ששמו אייל ליברמן ז"ל ואני נפצעתי ממספר קליעים בראש.

באותו רגע כל החיים עוברים לפניך ועולות שאלות רבות.

הרגשתי כאב חד בעין ימין והבנתי שלא נשאר לי עוד הרבה זמן לחיות, החלטתי תוך כדי הארוע להתקשר למשפחתי

ולהפרד מהם.

התקשרתי לאבי אך לא היה מענה והשארתי הודעה במענה הקולי"אבא יקר נתקלתי במחבלים קיבלתי כדור בראש ואני

הולך למות אוהב אותך".

התקשרתי לאמי וכנ"ל לא היה מענה.

לאחר מספר רגעים כשהבנתי שאני עדיין בחיים, שאלתי את עצמי, מה עלי לעשות? אני לבד בשטח, ובאותו זמן

חשבתי שהבחור שהיה איתי איבד את הכרתו, האם עלי להשאר ברכב שהיה על צדו "ולשחק אותה מת"? או שעלי לצאת ולהלחם?

מה שהניע אותי לצאת ולהלחם היה זה שבדר"כ המחבלים מגיעים לנפגעים, ומוודאים שהפצוע או ההרוג מת.

החלטתי לצאת ולהלחם מהסיבה הפשוטה שאני בכל מקרה עומד למות.

 

קשה לי לכתוב והידיים רועדות את המשך הסיפור אכתוב בהמשך.

תודה

נכתב על ידי , 23/1/2008 10:29  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בן: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לamikamknaan אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על amikamknaan ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)