היומיים הכי מאושרים שהיו לי עד היום.
לדעת שכל זה יקרה לא יכולתי לדעת. יכולתי רק לדמיין את זה.
בדמיון הכול נראה כל כך פשוט.. כמו חלום. זה עובר וממשיך לאחד הבא.
דמיינתי מעט בשביל לא לעצור את זה מתלהתגשם.
כשליטפת אותי הרגשתי בעננים. זה לא מה שכל נערה צעירה תרצה?
מגע כזה גברי ונעים שישכיח ממך את כל הצרות כדי שתרצי רק להשאר.
"אנשים מתמכרים אלי בקלות". כמובן. אתה נותן להם את ההזדמנות
אבל לא מייחד אותה בנתינה למישהו מיוחד אחד. כי אולי כמו שאמרת
כל אחד מיוחד בצורה שלו. וכולם מיוחדים.
זה הכול בגלל ש"נכבת כל כך הרבה פעמים מאהבה שאתה שורף אחרים".
ואפילו שעבר כל כך מעט זמן אני מרגישה שלאט לאט אני נשרפת.
תמיד חשבתי לעצמי, כמה שאני מתאהבת בקלות וזה מה שיעצור אותי מלאהוב
יום אחד. ואני מפחדת שאני מתאהבת בך.
אני הולכת לישון במחשבות עליך עם חיוך, ומתעוררת עם חיוך עוד יותר גדול
שיש לי אותך. שעדין יש לי אותך.
כמה שהייתי רוצה להרגיש שאני זאת שנתתי את ההזדמנות ולא אתה.
אני לא יודעת אם זאת העובדה שגבר שולט עלי או שאני פשוט נשלטת.
אני כל כך מחכה לרגע שבו תוכל להגיד לי את מה שאני מחכה לשמוע כבר.
כל נשיקה שלך, כל ליטוף שלך, כל חיבוק, כל חיוך, הכול גורם לי לכזה אושר.
אני לא יודעת אם זה דמעות של שמחה או של עצב. כל כך הייתי רוצה שאני אהיה
חשובה בשבילך בדיוק כמו שאתה חשוב לי. להרגיש שאנחנו ביחד גם כשאנחנו לא.
שתיתן לי מעצמך גם כשאנחנו לא נמצאים יחד. זה כל מה שאני צריכה.
איך אהבה יכולה להיות נכזבת אפילו שהיא עדין לא אהבה?
אני כל כך צריכה אותך...