סליחה סליחה סליחה
אני יודעת שנעלמתי, אני יודעת שפשוט לא היתי פה כבר די הרבה זמן. אני פשוט.. לא יודעת..
אוחחח אני כ"כ מבולבלת. בעעעעעעעעעעעע אוחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
רוגע-שקט-שלווה
אממ.. שיניתי תמונה, את מה שכתוב מתחת לתמונה, את הכינוי ואותי.
הנה השיר שמתוכו לקוחים המשפטים מתחת לתמונה.
December 25th, 1986 - Van Nuys.
Merry Christmas.
That's what people say at Christmas, right?
Except normally they have someone to say it to.
They have friends and family,
And they haven't been crouched naked under a Christmas tree
with a needle in their arm like an insane person in a mansion in Van Nuys.
They're not out of their minds, they're not writing in a diary,
And they're definitely not watching their holiday spirit coagulate in a spoon.
I didn't speak to a single person today.
I figured why should I ruin their fucking Christmas.
I've started a new diary and this time I have a few new reasons.
One, I have no friends left.
Two, so I can read back and remember what I did the day before.
And three, so if I die, at least I leave a nice little suicide note of my life.
It's just me and you, diary. Welcome to my fucked up life.
Nobody would believe the shit that happens in my head, it's haunted.
Now that I've come down from the drugs
it seems like a sick play that I saw in a theater somewhere.
Thirty minutes ago, I could've killed someone.
Or better yet, myself. 
הנה השיר ביוטיוב. הלהקה היא Sixx A.M
הנה התרגום בעברית:
דצמבר, 25, 1986, וון-נייז(שם של עיירה)
חד מולד שמח.
זה מה שאנשים אומרים בחג המולד, נכון?
בד"כ יש לאנשים למי לומר את זה.
יש להם חברים ומשפחה,
והם לא מתכופפים ערומים מתחת לעץ חג המולד,
עם מחט בזרועם כמו אנשים מושגעים באחוזה בוון-נייז.
הם לא השתגעו, הם לא כותבים ביומ
והם בהחלט לא צופים ברוח החג שלהם קופאת בכפית.
לא דיברתי עם איש אחד היום,
חשבתי, למה לי להרוס להם את חג המולד הדפוק
התחלתי יומן חדש והפעם יש לי כמה סיבות חדשות.
אחד. לא נשארו לי חברים.
שתיים. כדי שאני אוכל לקרוא ולהתסכל מה עשיתי ביום שלפני.
ושלוש, שאם אני אמות לפחות אני אשאיר מכתב התאבדות קטן של חיי.
זה רק אני ואתה יומן, ברוך הבא לחיים הדפוקים שלי!
אף אחד לא יאמין לחרא שקורה לי בתוך הראש, הוא רדוף.
עכשיו שאני נגמלתי מהסמים
זה נראה כמו הצגה חולנית שראיתי בתאטרון איפשהו
שלושים שניות לפני יכולתי להרוד מישהו, או יותר טוב, את עצמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
I'm haunted