Dear Diary

לילה טוב לרובכם(כי יש כאלה שרק עכשיו מתעורריםxD)

וול.. בטח תהיתם למה אני מעדכנת ב.. אמ.. 22:13. טוב מכמה סיבות:

הראשונה, כי אני מחכה שהלק התייבש. השניה, כי משעמם לי. השלישית, כי עוד יומיים חנוכה(הערה עצמית:ייאי!) וכי אני אהיה ביום שלישי, רביעי וחמישי פר אווי מהבית(תגובה 2 לעצמי:דאבל ייאי! רחוק מההורים!) ולא יהיה לי הזדמנות לאחל לכולכם חג חנוכה שמח..! אז..:

חג שמח!!!

ועכשיו לאויב המושבע של כל קילו עודף שיש בגוף, הסופגניה(והלביבה כמובן).

כעקרון, וממה שאני יודעת בסופגניה יש 500+ של קל'. משהו כמו חצי שעה רצופה של קפיצה בחבל. בערך.

לבנות(והבנים) שעושים דיאטה-וכשאני אומרת דיאטה אני מתכוונת לדיאטה אמיתית, לא לצום של 24 פלוס להקיא פלוספלוס ריצה מטורפת-תאכלו אחת או שתיים במשך החג, החג נמשך כאמור שמונה ימים, תאכלו 2. אחת בתחילת החג(כדי לא להתפתות במשך החג) והשניה בסופה או באמצעה(כדי לא להתפתות). זו המלצה שלי בלבד אז מי אני שאומר לכם מה לעשות. אני כמובן שלא מתכוונת לגעת בסופגניה/לביבה/כל דבר מפגר אחר שבאה במגע של שמן-אבל זאת רק אני.

ולבנות עם ה"א, אני מציעה גם לכן לאכול סופגניה, נכון, היא אולי בערך, כמו כל צריכת הקל' שלכם נכון לעכשיו אבל לא חבל סתם להתפתות? סתם? אני בגלל הפיתוי חלמתי על אוכל בלילה!!! (חיחיחיחי).

אני לוקחת את המצלמה הדיגיטלית שלא אחי(שאולי תהפוך לשלי כי יש לו שתיים) ואני אשים פה אולי תמונות. אני אספר מה היה בפוסט חופר, בואו בהמונכם:)

אני-Red

טה טה(כי כבר נמאס מה-XOXO)

Dimmu Borgir-King Of The Carnival Creation

שנה שעברה, כיתה ט'. התקופה אולי לא הכי גרועה בחיים שלי, אבל כן, בהחלט אחת הגרועות עברה עלי.

זה היה באותה שנה שהברזתי חצי מהשנה בסדר של יום כן-יומיים לא. שבוע כן-שבועיים לא. 

תמיד שאלו אותי למה אני מבריזה, אם רע לי בביה"ס ועניתי שלא כי אחרי הכל, לא באמת אכפת להם. הם סתם שואלים כדי לצאת ידי חובה. עניתי שלא גם כי פשוט לא ידעתי למה אני עושה זאת, מחסירה ככה מביה"ס, באמת שלא ידעתי.

השנה זה גם קרה כמה פעמים, קרה פעם אחת כי הייתי צריכה להתחיל ב10.30 ובסוף התחילו מוקדם ולא אמרו לי.

קרה כי הרגשתי שהיום הולך להיות גרוע. קרה כי פשוט לא היה לי כוח לאנגלית(שעתיים עם מורה חופרת, נראה אתכם)

וקרה וקרה וקרה.

הבנתי למה אני מבריזה. אני חושבת ככה לפחות. אני מבריזה כי רע לי, השנה שוב, זה לא קרה הרבה כי באמת טוב מבחינת הכל! אבל כשאני מרגישה רע, ומצוברחת, ויום לפני עם 3 כדורים של פרמיאן(נגד הקאות) שלא עזר בפאקינג כלום.

אז כן, אכשיו אני מרגישה חרא, בולשיט, כמו דיקהאד(אחח.. כמה שאני אוהבת את התיאורים שלי)

למה אני מרגישה ככה? אתמול דיברתי עם חברה שלי, אותה אחת שיצאתי איתה בשישי(פוסט קודם). היא אמרה שהיא ישבה עם אותם אנשים-ילדם שהיו בשישי ושהם דיברו עלי. שאלתי מה ואחרי כמה שיכנועים היא אמרה שהם צחקו עלי. המצב רוח שלי ירד לאפס ומתחת לאפס. אני ושנאת שמרכלים עלי, שצוחקים עלי ועוד לדעת את זה. אני רגישה, נכון שאני לא בוכה כבר מכל שטות אבל אני עדין רגישה, ופגיעה. אני לא יודעת מה נסגר כי פשוט אמרתי לה שאני זזה. אבל אלוהים.. אחד הדברים היותר פוגעים זה שאומרים לך שצחקו עליך ודיברו עליך.. ואני חשבתי לתומי שאלו דברים טובים, אני תמיד חושבת לתומי כשזה נוגע לאנשים.

ולחשוב שממש נהנהיתי בשישי איתם והרגשתי טוב. אוף...

אני חושבת לתפוס שיחה עם המחנכת שלי ולהסביר לה כמה דברים.

-אממ דפנה? אני יכולה לדבר איתך?

-נכון בשיחה האישית שלנו שאלת אותי על ההברזות? ועניתי לך שאני לא יודעת למה, אני חושבת שאני הבנתי למה.

שנה שעברה הייתה תקופה מאוד רעה בחיים שלי, רוב הזמן הייתי עצובה והרגשתי פשוט עייפה מדי לחיים. השנה זה לא קרה כ"כ הרבה כי פשוט הרגשתי הרבה יותר טוב. הרגשתי פתוחה, שהתניתי, שהתבגרתי...

אני באמת חושבת שכל פעם שרע לי אני פשוט לא הולכת לביה"ס ואני לא מבינה למה זה, כי את האמת? הביה"ס משכיח ממני את הצרות האלו.

מה אני עושה?

RED

XOXO-טוב, לא ממש...