Dear Diary

אני משתגעת. אני מתחרפנת. אני פשוט לא מצליחה לעקוב אחרי מה שהולך פה.

לא הייתי היום בביה"ס-היו פאקינג שעתיים של אנגלית(עם מורה חופרת שבמשך שעתיים, פאקינג שעתיים, עברה על אנסין מסכן שסיימת תוך 15 דקות לכל היותר.) מכאן זה המשיך לעוד כמה מקצועות, שבואו נודה בזה, לא באמת חשובים(לי לפחות כי אני רוצה להיות סופרת/פסיכולוגית) ולשעתיים מתמטיקה.למה? משום שידעתי, הרגשתי את זה בעצמות שלי(אני והאינטויציות שלי) שהולך להיות יום ממש, ממש רע. רק חצי מהיום עבר, ביינתים, הוא סו-סו.

אני באמת לא יודעת איך להתמודד עם מה שהולך עלי עכשיו, אני מתחרפנת, רוב היום איך שאני חוזרת מהביה"ס אני פשוט ישנה עד 6, רואה פטיטו(למרות שהוא הפך לדפוק, ואני לא מצליחה לסבול את פטיטו), מכינה שיעורים, מתקלחת, מתארגנת לפעמים ליציאה, לפעמים מתכוננת למבחן-כמו שהולך לקרות היום(ג"ג). ואני פשוט כל הזמן עייפה. יכול להיות שחסר לי דם. ומאז התפריט החדש, בכלל, אני אוכלת רק בצהריים(למרות שבימים האחרונים קצת מתפקשש לי.), מנסה כמה שיותר בלי פחמימות או שומנים. לא כזה אכפת לי, כל מה שצריך לעשות עכשיו, עם התפריט הנוכחי, הוא פשוט לשלב ספורט וזהו, עד הסמינר אני 44 בעזרת השם.

אמא שלי קבעה לי תור לרופאת עור ולרופא משפחה שיפנה אותי לבדיקות דם. הוו וכן, מאחר לי המחזור פעם ראשונה מזה חודשים.

אני בפחד, העאאעאעאא,(ממחיש את הפחד שלי? לא? טוב נו, תדמיינו ילדה ג'ינג'ית-מואה. שמנה-מואה טו. צועקת האעאעאעעעאא) ותאמינו לי, כשאני צועקת זה חתיכת האעאעעעאאאעעאאע. הא? 

נמ.. היתה בפוסט הקודם תגובה של -ליל- (הכוסית יש לומר) על הכתב שלי, חח.. את האמת? כל העניין הזה של הנטוי, עם הקו מתחת ועם המודגש(למרות שלא רואים כי הוא גם ככה מודגש), זה דגשים(אם אומרים את זה ככה) של סוגרים, כוכביות ועוד כמה דברים. אמ.. למה? כי אני כזאת, אני פשוט רוצה להדגיש דברים, אני רוצה להשאיר סוג של חותם (חשה דיווה) שיאפיין את הכתב שלי, יש כמה נוספים(ואם תבדקו תוכלו לראות*קריצה*) אבל לא.. הכתב עם הנטוי הופך למכוער(ואני סתם רוצה קטגוריות) (מוחעחעחעחעחעחע)*צחוק מרושע* אז הנטוי התבטל.. וכנראה גם עם הקו מתחת, טוב נו אולי.

וואו.. חפירה, מדהים. (ציניות. למי שלא זיהה אותה עדיין)

הא.. ואממ.. אני מניחה שמעכשיו אני פשוט מפסיקה לכתוב על החיים שלי אלא רק על דברים חשובים באמת ולא על 'יום בחיי..'

בלי שום קשר.

Red

XOXO

סתם שיר. ממש ממש יפה(למרות שאני ואמרת את זה על כל שיר שאני שומעת) של LP

Leave Out All The Rest-LP

מילים אפשר למצוא פה, זה אתר ממש טוב עם רוב השירים(המילים שלו בכל מקרה), אבל תחכו טיפה כי לוקח לו הרבה זמן להיטען.

פאקינג ארבעה אנשים\ילדים רמזו, או שאמרו או שכתבו בצורה מפורשת שהם רוצים אותי.

ממתי הפכתי להיות כ"כ מבוקשת? ממתי אני כ"כ מבוקשת? מה אנשים מוצאים בי? עוקצניות? ציניות? שנאה כ"כ גדולה כלפי עצמי? שנאה כ"כ גדולה כלפי החיים? אני באמת שלא מבינה מה הם, לכל הרוחות, מוצאים בי...

לאא.... קאסי באה, אחרי שסיד ומישל שכבו בחוף, ובכלל.. מישל צריכה להיות עם טוני שכרגע עבר תאונת דרכים והוא דפוק שכלית ולא עומד לו. קאסי חזרה כל הדרך מסקוטלנד רק בשבילו. אוף.. היא הייתה אצלו בחד וסיד ומישל בדיוק התנשקו, מסכנה קאסי, ומישל, וטוני, וסיד.

כולם לבנים. שניים רוסים. שניים אשכנזים. אחד לומד בכיתה שלי. את השני הכרתי במחנה מדצ"ים. את השלישי הכרתי דרך האינטרנט. והרביעי הוא כבר בן 20 ומשהו והוא הרכז של בית-הנוער שלי.

הראשון: הכרתי רק מהשנה, אנחנו בקושי מדברים אבל היו כמה פעמים בהם הוא חייך אלי ודברים כאלה, אולי זאת רק אני והדמיון(המאוד, מאוד מפותח)שלי אבל זה נראה כאילו אני מוצאת חן בעיניו בדרך מסוימת.

השני: העיינים הכי מדהימות שהכרתי אי-פעם בחיים שלי(15 ועוד מעט 16) , פרידמן(אני אף-פעם לא אומרת את המילה הזאת, במיוחד בגלל שאני אשכנזיה) אמיתי, די חנון, מישהו רגיש שלא מפחד להראות את זה, חמוד אמיתי, דיברנו קרוב ל3 שעות. 

השלישי: נפגשתי פעמיים או שלוש ולא מצא חן בעייני ההתנהגות שלו, התחלתי לסנן, הוא שלח לי לפני חודש או פחות מייל שהוא לא יכול לשכוח אותי ושהוא אוהב אותי. הוא השתנה בשבילי בזמן שאני השתניתי בכלל. כתבתי לו שזה מצוין שהוא השתנה אבל לא בשבילי.

הרביעי: חלם עלי. הוא אמר שהוא חלם שמפלצות שהוא צייר תפסו אותי. רוסי, מתוק מתוק, כזה חמוד, מבוגר למדי 20 ומשהו, אולי 25. אנחנו מסתדרים יחסית טוב, לא ממש דיברנו, בייחוד כי הוא הרכז של הבית-נוער שלי.

אני יודעת, אני יודעת, אני והדמיון שלי ומה שאני בוחרת להאמין. יהיה בסדר, או שלא.

Sweet Dreams

Red

XOXO

fuck it

אני חושבת שעליתי, אוחח אולי אני אצליח להישקל מחר, אם עליתי אני פותחת 48. דאממ עד שהגעתי ל45.