חשבתי שיסתדרו הדברים,אך זה היה פשוט לא
מתאים.
הרגשות היו מוטעים והדמעות באות וזולגות.
מתהפכת בתוכי,רוצה לדעת מה איתי.
האם יש סיבה לכך או פשוט זה סתם עוד מהלך,
ואיך הכל היה ניראה ? ומה בכלל פה קרה.
האם היה זה שיעור מסויים שאותו גילינו מאוחר?
או סתם בדיחה שפשוט לא הבנו אותה.
אחרי הכל למדנו המון.
להיות חזקים ולעיתים כואבים,
להיות ישרים מבלי להסתיר דברים,
להיות נאמנים גם כשקשה לפעמים,
להיות עצמאיים ולא תלויים באחרים,
להיות בטוחים ולא לקחת הכל לבפנים,
להיות טובים זה לזה,
והחשוב מכל -
להיות אתה עצמך ולהעריך את הטוב שבך.
