Rocky's blog - tokio hotel : )

שעה 16:37 ואני משועממת רצח !!!

שי : " מאמי עוד יומיים את טסה !!! "

אני : " כן אני יודעת !!! את לא מבינה כמה אני מתרגשת לחזור למגדבורג, לראות דודים וחברים שלא ראיתי 10 שנים "

שי : " קניתי לך משהו, שתהיי איתו שם., זה יעשה לך מזל , וישמור עלייך מפני דברים רעים ! "

אני : " יאאא איזו חמודה את ! תודה לך מאמי שלי ! מה את בדרך אליי כאילו ? "

שי : " כן מאמי למה את עסוקה ? "

אני : " לא מה פתאום בשבילך אני אף פעם לא עסוקה, אני רק צריכה לסדר את החדר שלי קצת לפני שתגי... "

שמעתי ברקע את שי צורחת עאעעהאעהעאה !!! ונורא ניבהלתי

אני : " שי ?! שי את שומעת אותי !? שי את כאן ??? שי בבקשה תעני לי !

ברקע שמעתי הרבה אנשים צורחים ומדברים בבהלה והלב שלי התחיל לפעום חזק חזק הרגשתי כאילו משהו רע קרה, אבל לא ידעתי מה ,, ואיך אני יכולה לעזור אז רק המשכתי לצעוק שי ! בטלפון .

סתם איש מהרחוב : " הלו ?! את מכירה את הילדה הזו ? "

אני : " בטח ! זאת חברה שלי , קוראים לה שי ! מה קרה לה ?!?!?1 "

סתם איש מהרחוב : " היא נפצעה ממכונית שדרסה אותה "

אני : " מה ?! אני לא מאמינה קודם סבתא ואז שי ?!?1 " התחלתי לבכות בטלפון ...

אני : " איפה היא ?! "

האיש מהרחוב כבר ניתק ולא היה קו אז יצאתי החוצה לבדוק אם יש המולה קרובה .

ראיתי את שי על הרצפה, עם דם מסביבה , והרבה אנשים מדברים בבהלה, ואני התחלתי לבכות ולצרוח –

" ששששששששששיייי , למממה ? בבקשה שי תגידי לי שאת איתי ! "

פתאום הרגשתי משהו צובט את ידי, ושמעתי את הקול הכי מרגש ששמעתי אי פעם, זו הייתה שי

שי : " ליאני ? זו את ? "

אני : " כן מאמי זו אני דברי אליי ! בבקשה ! "

שי : " ליאן אני קניתי לך את זה, זה ספר תהילים עם תמונה שלנו מאחור, שאף פעם לא תשכחי אותי "

ללללללללללאאא ! צרחתי

אני : " שי, אנחנו כבר עולות על אמבולנס בבקשה תישארי איתי, בבקשה שי !

נסענו לבית החולים, וחיכיתי שם חצי שעה, עד שרופא אחד יצא אליי ואמר : " היא תהיה בסדר, רק שבר בברך, ובכף היד , היא ביקשה למסור לך נסיעה נעימה . "

אני : " אני יכולה להיכנס אליה ? בבקשה ! "

הרופא : " כן אבל רק לרבע שעה, היא חיבת לנוח "

אני : " כן בטח, תודה לך ! "

אני :  "שי ? מאמי שלי ? "

שי : " כן מאמי ... "

אני : " את בסדר בובה ? השתגעתי מדאגה ! "

שי : " אני בסדר גמור , איך את עדיין בלחץ בגלל הטיסה ? "

אני : " החלטתי שאני לא טסה בסוף , לא כשאני יודעת שאת ככה, כאן ... "

שי : " לא מאמי בבקשה תיסעי, בבקשה ! "

אני : " לא מאמי ... לא נירא לי ... "

שי : " נו, את חייבת לי עדיין 30 שטרודלים ! חחח "

אני : " אני יוכל למצוא שטרודלים גם בארץ מאמי "

שי : " אם אני אדע שאת לא נסעת לגרמניה בגללי, אני לא אסלח לעצמי !

אני : " ואם אני אדע שהשארתי אותך כאן לבד כשאת במצב הזה, אני לא אסלח לעצמי ! "

שי : " נו אז מה קניתי את המתנה לשווא ? "

אני : " חחח לא מאמי אני ישמח לקחת אותה בכל זאת חחח "

הרופא : " זמן הביקור הסתיים, רק לבני משפחה אפשר להישאר עכשיו, מצטער "

יצאתי מהחדר ...

וההורים של שי באו לבית החולים ואמא של שי ישר ניגשה לחבק אותי, ולהודות לי, על שנשארתי עם שי .

אז כניראה שאני ייסע בסוף לגרמניה ... L

אז ליאן תטוס בסוף לגרמניה, לשבעה של סבתא שלה, הבן אדם הכי קרוב לה ?

או שתישאר עם שי החברה הטובה שלה, ותביא לה שטרודלים מהארץ ולא מגרמניה ...

עוד פרק [:

פרק שש

הייתי צריכה להחליט, לעזוב את אחת החברות הכי טובות שלי בארץ ואני אטוס לגרמניה, או שאני יישאר בארץ ולא אטוס לגרמניה לתת כבוד אחרון לסבתא שלי ...

אוף כמה שקשה לי להחליט !

עכשיו 18:23 בערב, חזרתי מבית החולים

התקשרתי לפז –

אני : " פזי ? "

פז : " הא מאמי מה קורה ? "

אני : " רע ! "

פז : " מה מאמי עדיין בדיכי בגלל סבתא שלך ? "

אני : " לא רק, שי נדרסה ! L  " אמרתי כשאני כמעת לא בוכה לה בטלפון

פז : " מממההה ?! "

אני : " כן ... " הקול שלי נהיה צרוד והדמעות זולגות ואני לא יכולה לעצור אותן

פז : " בבקשה תגידי לי שאתן עובדות עליי ! " שמעתי שהקול שלה נהיה צרוד בדיוק כמו שלי

אני : " הלוואי ! " והתחלנו לבכות בטלפון

אחרי שלוש דקות של בכי מר בטלפון -

פז : " הלכת לבקר אותה ? "

אני : " כן, היא הייתה בדרך אליי כשזה קרה "

פז : " אז מה קרה לה ? אל תגידי לי שהיא בקומה, נכון שהיא לא בקומה ?! תגידי שהיא לא בקומה ! "

אני : " פז תרגעי קצת, לא ברוך ה' היא לא בקומה, רק שבר בברך, ובכף היד "

פז : " רק ?! "

אני : " היא יצאה מזה בנס ! תאמיני לי ! , אני לא יודעת מה לעשות ... "

פז : " בקשר למה מאמי ? אל תדאגי זה לא באשמתך ! "

אני : " לא ... הייתי צריכה לטוס ביום ראשון לגרמניה להלוויה של סבתא שלי, סיפרתי לך ? "

פז : " כן סיפרת לי "

אני : " עכשיו אני לא יודעת, לטוס לגרמניה, או להישאר עם שי, מה לעשות .. ? "

פז : " מאמי את חייבת לטוס, כמה שזה קשה להשאיר את שי לבד, את צריכה לחלוק כבוד אחרון לסבתא שלך, לראות אותה בפעם האחרונה, אחרי שלא ראית אותה 10 שנים .. "

אני : " אבל מה עם שי ??? "

פז : " שי תסתדר תודה לאל היא לא מתה, ולא קרה נזק כ"כ רציני כמו שהיה יכול להיות, וכמו שאמרת, היא יצאה מזה בשלום, ככה ש... אנחנו נשמור עליה פה ! "

אני : "כן אני חייבת לה עוד 30 שטרודלים חחח "

פז : " מה ? " שאלה פז המומה ולא מבינה

אני יהיה שם 30 ימים ועל כל יום שאני לא יהיה אני חייבת לה שטרודל חחח , היא אוהבת שטרודלים חחחחעע "

פז : " אז את נוסעת בסוף מאמי ? "

אני : " אוף את זה אני עדיין לא יודעת , אני צריכה עוד להתייעץ ... "

20:11 הלכתי להתייעץ עם אמא

אני : " אמא ? "

אמא : מה מאמי ?

אני : " אני לא יודעת מה לעשות .. "

אמא : " מה קרה חמודה ? "

אני : " אני לא יודעת מה לעשות , לטוס לגרמניה, או להישאר עם שי ... " ישר התחלתי לבכות , היה לי מאוד קשה לדבר על זה .

אמא : " מאמי, איך שי ? "

אני : " שברה את הברך, ואת פרק כף היד "

אמא : " שאלת אותה אם לטוס או לא ? "

אני : " כן, והיא אמרה לי שכן,אבל  אני לא יודעת, אולי היא רוצה שאני יטוס, רק בגלל שהיא לא רוצה שאני ייפגע או יפספס את ההזדמנות הזו ... "

אמא : "אני בטוחה שהיא לא אמרה את זה מתוך רחמים, היא חברה שלך, והיא תגיד לך רק את האמת, אני בטוחה שאם היא הייתה ממש לחוצה על זה שתישארי, היא הייתה רומזת לך את זה באיזו שהיא צורה, גדלת בגרמניה, את גם חייבת לחזור לשם מתי שהוא, רק כדי לראות, מה קרה , מה השתנה ... "

קורה לכם לפעמים, שאחרי שיחה עם אמא, אתם מרגישים הרבה יותר בטוחים בעצמכם ? חושבים שההחלטה שהייתה מקודם, שניראתה לכם די טיפשית, או לא נכונה, פתאום נראת לכם הדבר המושלם ? שאיך שהוא, אמא שלכם מצליחה לשכנע אתכם, גם בלי כוונה ? טוב לי בכל אופן זה קרה ...

אז ... כנראה שאני טסה לגרמניה !!!

בפרק הבא :

ליאן מסתבכת עם כמה בחורים, ומגלה שגם גרמניה, היא לא מה שהייתה פעם .

וליאן פוגשת אנשים חדשים .

תגיבו, 20 הפעם

כי אני נחמדה -

ויהיה עוד פרק [: