באמת שאין לי עם מה לחפור לכם עכשיו P :
עבר עליי היום יום נחמד : ]
שומלק ?אני מצטערת אם כאב D =
- המבין יבין , הטיפש ? ינחש ! -
(איזה ישן זה D : )
מחחר אני הולכת לברר בקשר לעגיל בלשון, גיליתי איפה עושים בלי אישור הורים ! (:
טוב אז חפירה .. לא היום .
תוווווור הפרק ! ( @
פרק אחד עשר
שעה 13:00 אני מתארגנת ללוויה של סבתא בלה :'(
לבשתי חולצה שחורה ארוכה עם פתח וי מקדימה ומאחורה היה ציור של ליצן עצוב בצבע כחול ואפור , עם סקיני כחול חזק חזק כמעט שחור, ונעלי ספורט לבנות של נייק.
אוף כל כך לא בא לי ללכת, אני מפחדת לראות את הגופה, סבתא שלי המסכנה, אני בטח לא יפסיק לבכות ! כל כך קשה לי עם כל המצב הזה, פז היא היחידה שמבינה אותי ברגעים כאלה, אבל היא לא לידי כדי לתמוך בי ...
אני זוכרת שפעם הייתי חייבת ללכת להלוויה של דודה מארי שחיה בארץ עד שהיא נפטרה, והתקשרתי לסבתא, אמרתי לה שאני מפחדת, ואני לא רוצה ללכת, אבל אין מי שישמור עליי ויהיה איתי בבית, אז הייתי חייבת ללכת, וסבתא אמרה לי באותו זמן :
" אל תפחדי, אין לך ממה, לכל אחד זה יקרה, מה שצריך לעשות זה –
לא לחשוב על זה כמוות, לחשוב שאת נפרדת מדודה מארי לכמה שנים, ואז תתראו שוב, בגן עדן ... "
אולי אני יחשוב על זה גם בהלוויה הזו ? אבל דודה מארי לא הייתה כל כך קרובה אליי כמו סבתא, אז אני לא בטוחה שאני יוכל לשמור הכל בפנים, בטוח אני יבכה .
אלי נכנסה אליי לחדר ושאלה " את חושבת שתצליחי להתמודד ? "
אני : " אני לא בטוחה, אני מאוד מפחדת, אבל אני חייבת את הכבוד הזה לסבתא שלי שנתנה את כולה בשבילי ... "
אלי : " אני לא בטוחה שאני יצליח לעמוד בזה, אני כנראה יישאר בחוץ אני מאד מפחדת "
אני : " בטח, אל תדאגי בקשר לזה, אם זה קשה לך, אל תכנסי, גם אני די מפחדת ... "
אלי : " תגידי יש לך נעליים להביא לי ? יש לי סנדלים שלא קשורים אליי בכלל, ויש לי עקבים, שזה לא ניראה כל כך מכובד ללכת ככה .. ? "
אני : " בטח מאמי קחי, אבל יש לי פה רק נעליי ספורט כחולות .. "
אלי : " הם מושלמות, תודה ! " והיא יצאה מהחדר ...
קרה לכם פעם, שמרוב לחץ, הרגשתם מועקה בלב, אבן בנשמה, ? הרגשתם כאילו אין לכם כוח לזוז יותר , ואתם רוצים רק לשכתב על המיטה ? כי זה מה שאני מרגישה עכשיו ! L
אני ממש מקווה שאתם מרגישים יותר טוב ממני .. (:
נשכבתי כשהברכיים מוצמדות לבטן שלי, וחשבתי על טום, אולי פגעתי בו ?
אני בטוחה שמה שעשיתי היה לא בסדר, שנתתי לו לחכות לי עשרים דקות, בזמן שאני מבלה עם ביל, האח התאום שלו, והוא חיכה לי, והזמין סרט, ועשה פופקורן והזמין פיצה, אוף זה מה זה לא יפה מה שעשיתי ! אבל גם הוא העליב אותי ממש !!
טוק טוק, אמא דפקה בדלת, ואמרה " חמודה שלי אנחנו יוצאים את באה ? "
אני : " כן אמא, כבר ... "
ירדתי מהמיטה, לקחתי את הבקבוק מים שהיה על השולחן, וחיכינו ליד הדלת, עד שהאחרונים שלא הספיקו להתארגן, יסיימו .
בינתיים דיברתי עם אלי, רק שתדעו יחסית לאחותה הסנובית, שתמיד עושה לי פרצופים, אלי היא ילדה ממש חמודה ! כיף לי איתה !
13:29 מה קורה עכשיו בבית של התאומים, כשאני מדברת עם אלי –
ביל : " אתה לא ושב שקצת הגזמתה ? קצת ? "
טום : " ממש לא ! ואתה עזרתה לזה לעצבן אותי עוד יותר, במקום להגיד לליאן, טום מחכה לך נידמה לי שכדי שתלכי אליו, אתה יושב ושרר איתה שירים !!! "
ביל : " ליתר דיוק אנחנו עמדנו ושרנו שירים.. חח "
טום : " מעניין לי את הקצה של הציפורן, אם ישבן או שרתם בעמידה ! "
ביל : " יודע מה, סבבה ! היא לא צודקת, וגם אני לא ! נכון ! אבל גם אתה לא צודק באותה המידה כמו שאנחנו לא צודקים !, אתה הייתה צריך לראות את ליאן, כשהיא יצאה מהבית, כולה נסערת ובוכה, אני ממש ריחמתי עליה ! ולך אין את החוצפה להגיד שאתה המסכן היחיד פה ! אני חושב שמגיע לה התנצלות ! "
טום : " אתה יודע, בשביל לחשוב צריכים מוח, יש לך אחד כזה ? חחח "
ביל : " לי יש, וגם לך יש ואת זה אני יודע, אבל למרות שיש לך שכל, נכון הוא קטן, אבל אתה לא משתמש בו בכלל, אתה פוגע באנשים ואתה לא שם לב ! "
טום : " יאללה אז כולה היא בכתה והייתה קצת נסערת, לך תדע אולי היא במחזור ?! יאללה עזוב אותי מהשטויות האלו ! "
ביל : " יודע מה ? נימאס לי, פשוט נימאס לי להתווכח איתך, אבל אני יכול להגיד לך דבר אחד, אתה צריך לבקש ממנה סליחה ! וזהו אין לי כוח יותר לריב איתך ! "
ביל הלך לחדר שלו ונעל את עצמו, וטום הלך למרפסת , ונעל את עצמו גם כן .
" אולי אני באמת צריך לבקש סליחה ? יכול להיות שבאמת פגעתי בה ? לא ראיתי אותה כשהיא יצאה מהבית, אבל ראיתי אותה כשהיא יצאה מהחדר שלי, והיא בכתה חזק ! אוף אני כבר לא יודע כלום, לבש ממנה סליחה ולצאת כמו איזה נשנש, או לחכות שהיא תבוא אליי, ותגיד סליחה שוב, על מה שקרה אתמול, ולצאת גבר ? אני לא יודע!" טום חשב לעצמו .
טום הלך לחדר של ביל, ודפק טוק טוק טוק, " ביל תפתח לי דקה את הדלת, אני צריך לשאול אותך משהו "
ביל פתח את הדלת ואמר : " מה אתה רוצה ? "
טום : " עזרה, איך אני הולך להגיד לה את זה ? "
ביל : " הולך להגיד לליאן את מה ? "
טום : " שאני מצטער .. אתה יודע , אמרתה שזה יעזור לא ? "
ביל : "מה קרה, אחי תפס קצת שכל ? J "
טום : " אולי.. תלוי מי זה אח שלך חחח , טוב איך לעשות את זה ? "
ביל : " גש אליה, תביא לה איזה ורד, תיקח אותה לצד, תגיד לה שאתה מצטער על מה שקרה אתמול, ושאתה אוהב אותה, וזהו ! "
טום : " אוהבת אותה ? מה הקשר ? לא רוצה לא אומר את זה ! אוהבת אותה עאלק, מי אוהב אותה בכלל ?! "
ביל : " אתה אוהב אותה, ואל תנסה להכחיש, יאללה מה אני לא קולט אותך ?! אתה אחי התאום ! "
טום : " אם לא הייתי אחיך, לא דוגמא יותר טובה, אם הייתה ליאן, הייתה רואה שאני אוהב אותך ? אהההאאהה .. ! אותה ? ? "
ביל : " אל תגיד אחר כך שאתה לא אוהב אותי .. חח "
טום : " זה ניפלט לי, יצא לי ! טוב נו כן או לא ? "
ביל : " גם אם היא חשבה על זה, שאתה אוהב אותה, אחרי אתמול, מה שבטוח, היא חושבת שאתה שונא אותה ! "
טום : " אתה חושב ? "
ביל : " אני יודע ! יאללה גש, גש אליה, רוץ אליה כמו לאסי, נו נו , אפ אפ ! "
13:41 בינתיים אצל ליאן
עוד חמש דקות אנחנו יוצאים, אני מפחדת !
13:42 טום רץ לבית של סבא של ליאן בשיא המהירות !
טוק טוק טוק נישמעו נקישות בדלת בבית שבו מתגוררת ליאן.
ליאן הלכה לפתוח ..
טום : " ליאן ! כמה אני שמח לראות אותך ! , מה .. מה קרה ? "
אני : " עוד שלוש דקות אנחנו יוצאים ללוויה, מה אתה עושה פה !? "
טום : "הרגשתי שאני חייב לך כמה הסברים, אבל זה לא בדיוק הזמן המתאים.. "
אני : " זה בדיוק לא הזמן המתאים ! עכשיו צא ! " צעקתי עליו
האעהאעאהאעאעההאע נשמעה צרחה ממרכז הסלון, טום קאוליץץץ ! ! !
טום : " מה ? מה ? אני לא .. "
אחרי שג'אנט צרחה את הצרחה של החיים שלה, היא התעלפה במקום, וכולם נעמדו מסביבה, ואחרי שתי דקות היא התעוררה , והראש של טום מעליה, והיא שוב נפלה, והתעלפה, לפחות ככה זה ניראה ..
ג'אנט : " אני לא נושמת ! טום ?! טום קאוליץ ?! בוא תנשים אותי !! בבקשה טום, בוא תנשים אותי מפה לפה ! בקשה טום !!! "
טום : " אני .. אאה.. אני לא כל כך יודע מה לעשו.. ליאן את יכולה ללוות אותי לדלת ?"
אני : " בטח ! "
ג'אנט תפסה לא את החולצה משכה בה וקירבה את טום אליה, ואמרה : " אתה לא זז לשום מקום, טום קאוליץ ! בוא תנשים אותי ! לפני שאני אחנק ! "
טום : " אני.. המצב הזה לא נעים לי כל כך ... "
אני : " את לא מבינה ? זה לא טום קאוליץ האמיתי, הוא פשוט מאוד דומה לו ! "
ג'אנט : " כן בטח, לכי תמכרי סיפורים לילדות קטנות ! "
אבא של ג'אנט בא אליה הוציא אותה למרפסת, ואמר לה תנשמי, ושאל אותה בצעקה, " מה קרה לך ?! " וג'אנט התחילה לבכות ..
טום : " ליאן, אני יכול לדבר איתך רגע בחוץ ? "
אני : " כן בטח ! ברור שאתה יכול, תשמע אני ממש מצטערת על מה שקרה ! היא כזו מוזרה ! אבל אל תדאג אני יודעת שאתה לא טום קאוליץ מטוקיו הוטל [ למי שלא עקב כ"כ אחרי הסיפור, או לא הבין, ליאן חושבת שהבנים מטוקיו הוטל חשים, שכל מה שהם רוצים בחיים זה כסף, ובגלל זה הם התחילו את המוזיקה שלהם כל כך מוקדם, ובגלל זה טום לא רוצה שליאן תדע מי הוא באמת אבל טום וביל, אכן הקאוליצים האמיתיים מטוקיו הוטל ].
טום : " ליאן ? אני רציתי להגיד לך משו, רציתי שזה ייראה רומנטי, אבל זה כבר לא כל כך יצליח לי... "
טום הושיט לליאן את הורד, ואמר לה " אני מצטער כל כך על אתמול, אני ממש מתבייש בעצמי, אבל מה שאני רוצה שתדעי זה שאני אוהב אותך ליאני, התאהבתי בך ברגע הראשון שראיתי אותך, באמת ! טום התקרב לאט לאט אל ליאן, וקירב את שפתיו אל שפתיה, ונישק אותה, לא כי סתם בא לו, או לא כי ההורמונים שלא משתוללים עכשיו והוא חרמן מתמיד, הוא נישק אותה כי הוא אוהב אותה ! בפעם הראשונה טום קאוליץ התאהב באמת !
בפרק הבא :
ליאן שומעת ירייה , כמה דקות אחרי שטום יצא מהבית שלה, ונורא מפחדת [ יש לה ממה לפחד ! ]
ועכשיו רציני איתכם, אתםלא מגיבים !
כילו אתםמגיבים 7 הגבות לא יותר
ואז מישו עושב עוד 8 , וזה מזה מעליב כי אני משקיעה בפרקים והכל : \\
אז תגיבו 15 , ולא רק הצפות טוב? (:
גוטן נאכט-גוד נייט-בואנס נוצ'אס או איך שתרצו את זה העיקר שיהיה ...
לילה טוב :]]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Rocki_the^queen:)