פרק שמיני
אחחח ! נפלתי !
זה נורא כואב, הברך שלי מדממת, ויש לי בחילה בגלל זה, אבל זה לא מה שבאמת מדאיג אותי עכשיו, מה שיותר מדאיג אותי, זה שארבע בנים בני 17 – 18 משהו כזה עומדים מסביבי, ומתים לפוצץ אותי מכות .
אאאאאיייה ! אחד תפס לי את הזרוע ממש חזק, וזה ממש כואב לי ! L
" דדיייי ! תעזבו אותי ! מה עשיתי לכם ?! בבקשה ! " התחלתי לבכות, והמשכתי כששומעים שאני בוכה, ויש לי קול צרוד, אמרתי שוב " בבקשה ... " בקול שמתחנן לרחמים .
הגיעה עוד מישהו , מישהו חמישי, הוא לחש לי באוזן, " אל תדאגי " .
הרגשתי כאילו, זה הדבר הכי מרגש שקרה לי בחיים !!!
הבחור החמישי, צעק על מארק ואמר לו " מה אתה עושה ?! יא חתיכת דביל, מה התכוונת לעשות ?! אתה רוצה שאני יפוצץ אותך ?! מטומטם אחד ! "
הבחור הרע המפחיד : " די טום, סליחה טוב ? אני ינסה לא לעשות את זה שוב "
הבחור החמישי, והנחמד : " אתה לא תנסה, אתה פשוט תפסיק, לרדוף אחרי אנשים, ולנסות להפחיד אותם, אתה מבין אותי ?! "
הבחור הטוב, שכנראה קוראים לו טום, נתן לבחור הרע, המפחיד והמגעיל בוקס בבטן . מגיע לו ! אמרתי לעצמי .
טום, הבחור הטוב : " את מוכנה לבוא איתי דקה, לשטוף את הפצע, או שאת רוצה לחזור הביתה עכשיו ? "
אני : " אני חושבת שכדי לשטוף את הפצע קודם, הוא ממש כואב ושורף לי ... "
טום הבחור הנחמד : " טוב חמודה, בואי " .
אני : " רק שתדע לך, שנידמה לי, שכבר הייתי מתה, אם לא הייתה מגיעה ! תודה לך ! "
טום הנחמד : " זה בסדר, לא היה קורה לך כלום, הילדים המחוצ'קנים והמציקים האלה, היו פעם חברים שלי, ואני ביחד איתם, תמיד עשינו את זה לאנשים, לא יודע למה, אבל אהבתי את זה חחח " , אמר טום כשהוא צוחק .
הלכנו הליכה של שתי דקות, עד הבית שלו, כשהייתה בינינו שתיקה מוחלטת .
והנה הגענו לבית שלו .
" בואי, תשטפי את הפצע בצינור ההשקיה שבחוץ, ואני כבר יביא לך תחבושת .. "
שטפתי וזה היה נורא שורף, מזמן לא הרגשתי כאב כזה, ואני מקווה לא להרגיש אותו יותר ! ובטח שאני מקווה שלא יקרה לי לעולם יותר, שבחורת ילדים בני 17 – 18 ירדפו אחרי רק בשביל להפחיד אותי, עד שחשבתי שאני הולכת למות כאן ועכשיו, רק בשביל הצחוק !
הבחור הנחמד הכניס אותי הביתה שלו, הושיב אותי על הספה, מרח לי יוד מסביב לפצע, וחבש לי את הרגל עם תחבושת לבנה כזו, הייתה לי צמרמורת כשהוא עשה את זה, או בגלל שהידיים שלו היו קרות, או בגלל שלא הפעם הראשונה, שגבר נימצא לידי כל כך קרוב, מטפל ומרגיע אותי כמו שאמא שלי לא הייתה מצליחה לטפל ולהרגיע אותי !
אני : " תודה לך, לא חשבתי, שאי פעם, מישהו, שלא מכיר אותי בכלל, יעזור לי ככה, תודה, ! "
טום : " בבקשה חמודה, איך קוראים לך ? "
אני : " קוראים לי ליאן, ואני חושבת שלך קוראים טום, נכון ? "
טום : " מה גם את מעריצה כאילו ? "
אני : " מה ? מעריצה ? " התפלאתי, חשבתי שהוא יפה, אבל יש לו מעריצות ? יפה לו ... " לא , פשוט שמעתי את הבחור המפחיד קורה לך טום , מה זאת אומרת מעריצה, לא הבנתי ? "
טום : " אל תגידי לי שאת חיה בגרמניה, ואת לא מכירה את טוקיו הוטל ! "
אני : " אני לא חיה בגרמניה, נולדתי פה, וגרתי כאן עד גיל חמש וחצי ככה, ואז , בגלל שאנחנו יהודים, עלינו לארץ ישראל "
טום : " אהה .. זה מסביר הכל ! רגע ומה אתם באים כל כמה זמן לגרמניה ? " הוא סיים לחבוש לי את הרגל, והתיישב לידי .
אני : " לא, סבתא שלי נפטרה ועוד יומיים קוברים אותה, אז ... אנחנו באנו להלוויה .. " אמרתי וירדו לי כמה דמעות, וניסיתי לגרום להם להפסיק, וניסיתי למחוק אותם, אבל זה לא עזר, וטום החמוד התקרב אליי, וחיבק אותי, בתקווה להרגיע אותי, כמה שהוא נחמד ! " אחרי דקה של בכי, הוא הפסיק לחבק אותי.
טום : " אהבת אותה מאוד האא ? "
אני : " כן, מאוד ! ואני לא מאמינה שככה היא הלכה, אפילו לא הספקתי להיפרד ממנה, עשר שנים שלא ראיתי אותה, עכשיו, במקום לראות אותה שמחה וצוחקת, אני רואה אותה מתה " .
שוב התחלתי לבכות . הוא ליטף לי את הראש, ואמר " אויש, איזה מארח גרוע אני, לא שאלתי אם את רוצה לשתות משהו, רוצה ? "
אני : " אממ כן, מים יהיה נחמד .. "
פתאום יצא מהחדר השלישי במסדרון, מישהו מזה מצחיק ! השיער שלו עמד כמו של קיפוד, והיה לו לק, והיו לו המון צמידים כמו לשני, ילדה מהכיתה שלי, ניסיתי , אבל לא הצלחתי לעמוד בזה, פשוט התחלתי לצחוק ! ולא לצחוק, ממש לצחוק לא יכולתי להפסיק ! זה היה הדבר הכי מצחיק שראיתי אי פעם, צחקתי במשך ארבע דקות, וירדו לי דמעות מהעיניים מרוב צחוק, ונהיה לי חם, כולי נהייתי אדומה, וממש רעדתי מרוב צחוק !
האיש עם הקיפוד על הראש : " מה כל כך מצחיק ? "
אני : " נידמה לי שהשיער שלך התנפח ! " ושוב התחלתי לצחוק .
טום : " אני רואה שהבכי עובר לך מהר "
האיש עם הקיפוד על הראש : " מה, עוד מעריצה בכיינית ? " נידמה לי שהאיש עם הקיפוד על הראש די נעלב מזה שצחקתי עליו .
אני : " טום גם מקודם לא הבנתי, מה הקשר מעריצה ?"
האיש עם הקיפוד על הראש פתח את העיניים לרווחה והתחיל לצחוק, ואני צחקתי גם קצת בגללו .
אני : " לא הבנתי, מה מצחיק, ומה הקשר ? "
האיש עם הקיפוד על הראש : " למה יש לנו מעריצים ? כי אנחנו טו ... " טום צבט אותו ביד, ואמר " אין שום קשר , יש פשוט כמה בנות שחושבות שאנחנו דומים לנערים מטוקיו הוטל, אבל איזה שטויות זה האא ? " טום התחיל לגחך .
טום : " ביל בוא תעזור לי לחפש כמה עוגיות "
ביל : " מה יש לזאתי מה הקטע שלה, ומה אתה מכניס הביתה מעריצות ?! "
האיש עם הקיפוד וטום התלחששו ביניהם בזמן שהם מחפשים עוגיות, ואני סתם ישבתי על הספה, והסתכלתי מסבבי, הבית שלהם מאוד יפה !
טום : " היא מישראל, עוד לא שמעו עלינו שמה, והיא לא מכירה אותנו, היא נולדה בגרמניה אבל עברה לגור בישראל בגיל צעיר , והיא לא הייתה פה כבר 10 שנים, בינתיים אני לא רוצה שהיא תדע מי אנחנו , זה יותר טוב, אולי היא תהיה חמודה " .
ביל : " תשמע טום, אם אתה רוצה להזדיין קצת אתה יכול לקרוא לפרחות השכונתיות, אבל אל תזמין לכאן הביתה כל בחורה חמודה שאתה פוגש, חוץ מזה היא נראת לי מאוד רגישה ופגיעה, אז זהירות, אל תנסה אותה ללילה אחד ! "
טום : " טוב נידמה לי שאנחנו מתעכבים יותר מדי זמן עם העוגיות " .
הם ניגשו אליי, והביאו לי מיץ תפוזים ועוגיות שוקולד .
אני : " אז, איך קוראים לך ? " שאלתי את האיש שניראה כאילו קיבל מכת חשל בזה הרגע .
ביל : " קוראים לי ביל , ולך ? "
אני : " לי קוראים ליאן, מה אתה יותר גול מטום ? "
ביל וטום התחילו לצחוק ולא הבנתי למה
טום : " למה זה ניראה לך ככה שהוא יותר גדול ממני ? "
אני : " אני לא יודעת הוא יותר גבוהה, ניראה אחד שיותר מבין מהחיים, ואתה, בלי להעליב, ניראה לי די חרמן " אמרתי עם חיוך של מממ, אני מקווה שלא נעלבת .
ביל : " את באמת צודקת, אני הרבה יותר מבין מהחיים, והרבה יותר אחראי, וטום, הוא סתם עוד חרמן בטלן " חחחח הם התחילו לצחוק
טום : " אל תאמיני לו, אני לא חרמן "
אחרי שטום אמר את המשפט הזה ביל כמעט שלא נחנק, וכל המיץ תפוזים נישפך לו מהפה והוא התחיל לצחוק
ביל : "נכון טום, אתה ממש לא חרמן ! " והוא הלך להביא סמרטוט רצפה, וניגב את המיץ שנישפך .
טום : " אז תעזבי אותנו, ספרי לנו קצת עלייך "
אני : " אין לי כל כך מה לספר, קוראים לי ליאן בן חיים, נולדתי בגרמניה, אבל כשעלינו לישראל עיברו לנו את השם משפחה, אני בת 15 וחצי, אני מאוד אוהבת לרקוד, ואפילו יותר לשיר , יש לי שלושה חברות הכי טובות, שלהן אני מספרת הכל, וזהו אני חושבת "
ביל : " רגע אז איך הגעת אלינו הביתה ? "
טום : " ליאן, אני יכול להסביר ? "
אני : " כן בטח זה עושה לי צמרמורת מלחשוב על זה "
טום : " מארק אנדראס ועוד שני בנים שאני לא מכיר, עשו לה את הקטע שהם עושים לכל אלה שחדשים בסביבה, והיא ברחה מהם אבל לא הצליחה, נפלה פתחה את הברך הבאתי אותה הביתה, ושמתי לה יוד ותחבושת לרגל, ועכשיו היא אצלנו .
ביל : " איפה את מתגוררת בינתיים ? "
אני : " בבית של סבא וסבתא שלי ז"ל , זה ברחוב ברנץ זיגה "
טום : " ועד מתי את נשארת בגרמניה ? "
אני : " זה תלוי, זאת אומרת, אנחנו אמורים להיות פה עד סוף החודש, אבל במילא בסוף החודש הזה יש לי עוד חודשיים מהחופש הגדול, ואם אמא שלי תהיה מוכנה לחזור לארץ נחזור ואם לא אז נישאר פה עוד "
השעה 17:53
אני : " וואי כבר עשרה לשש ? אני חייבת לחזור, ההורים שלי בטח נורא דואגים לי ! , טוב תודה על המיץ והעוגיות, היה טעים, וטום ? אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך, בטח הייתי מתחרפנת שם מרוב בהלה, טוב אני זזה ביי "
טום : " לא ! רגע בואי אני אלווה אותך, את בטח כבר שכחת את הרחובות כאן "
אני : " כן די, זה יהיה נחמד [: "
טום ליווה אותי עד רחוב ברנץ זיגה, ואני המשכתי עד לבית של סבא ...
השעה 18:05
אמא : " איפה היית גברת צעירה ? "
אני : " את לא מבינה מה קר.. "
אמא : " את יודעת שאני כמעת התחרפנתי כאן מרוב דאגה ? "
אני : " אני לא אשמה ! אם זה היה תלוי בי, הייתי כאן מזמן ! "
אמא : " מה זאת אומרת ' אם זה היה תלוי בך ' ?
אני : " רדפו אחרי ארבע בריונים, ואיזה אחד בשם טום, הציל אותי מהם, והלכנו אליו הביתה, והוא חבש לי את הרגל, ונתן לי כוס מיץ ועוגיות, ודיברתי קצת איתו ועום אח שלו, והשעה נהייתה עשרה לשש, וחזרתי הביתה, טום ליווה אותי "
אמא : " מה ? אני מצטערת שהתרגזתי עלייך מתוקה ! , לכי לישון " נידמה לי שאמא שלי השתגעה, בדרך כלל, היא אף פעם לא מקשיבה לי, אם אני חוזרת מאוחר, או עושה שטות, היא סתם אומרת לי ללכת לחדר שלי, בלי מחשב בלי טלוויזיה, ולחשוב על מה שעשיתי, והיא הייתה נותת לא איזה ריתוק של שבוע, מוזרה אמא שלי פתאום ...
השעה : 22:32
בדרך כלל אני לא הולכת לישון כל כך מוקדם, אבל אני מפנטזת על טום , וחושבת על איזה חמוד ונחמד הוא, וביל כמה שהוא מצחיק, ומתוק, ועל איך שטום הציל אותי היום, זה היה פשוט מדהים !, בקיצור אחרי כל המחשבות האלו נרדמתי ב11:27
לילה טוב לכולם !
בפרק הבא :
ליאן בביקור מפתיע, אצל התאומים .
[[[[[[[[ =
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Rocki_the^queen:)
