מבחוץ אני ניראת בחורה שמחה שעושה מה שבא לה והכול אצלה בסדר, אבל מי שהיה נכנס לחיים שלי, לבית שלי היה מבין כמה שהכול מבחוץ זה לא כמו שבפנים
אז מה יש לי חוץ ממשפחה הרוסה, חבר שאני בקושי רואה וכמה חברות טובות אין לי הרבה בזמן האחרון הכול שחור אני לא רואה שום אור בקצה המנהרה או אולי זאת לא מנהרה אולי זה בכלל בור שחור שאין דרך חזרה
אני מרגישה שאני מתה מבפנים ומבחוץ גדלה לה בחורה אחרת שאני לא מכירה בכלל
חוסר המזל משחק בי אני נמצאת במקומות שאני לא רוצה להימצא בהם חסרי פרטיות חסרי הבנה בשירות ובבית אין לי פרטיות
אחרי שאחי חזר הוא השתלט לי על החדר וקשה לי עם זה כי באמת אין לי מצב להישאר לבד בשום מקום לא בבסיס שלי ולא בבית
אני רוצה להיות על אי בודד רק אני
נמאס לי מכול הרעש מכול המריבות די!
מספיק רוצה שקט!
לפעמים אני חושבת לעצמי אם המשפחה שלי לא הייתה כול כך הרוסה כמו שהיא עכשיו הכול היה אחרת
אבל אני לא יודעת לאן אני שייכת כאילו לשום מקום מנודה..
כואב טיפה אבל בסדר התרגלתי אני חזקה שום דבר לא ישבור אותי יותר נכון אותה את אותה הבחורה שגדלה בגוף בלי נשמה

נוסעת לשבוע שלם לבסיס.. אולי לטובה
שבוע טוב לכולם