לא ביקשתי הרבה..

מותשת.

אין לי כח.

אני כל כך לבד, המון זמן לא הייתי ככה.

התרחקתי מכולם, מכולן.

לא רוצה להיות פה יותר, בא לי להיעלם.

בא לי להשתכר וללכת לישון, אבל יש כל כך הרבה דברים לעשות כל פעם למחרת שאני לא יכולה לאפשר לעצמי האנגאובר.

בא לי להתנדף.

בא לי להיות כל כך קטנה ומזערית, כמו החשיבות שלי בעולם הזה.

בא לי להיות עוד יותר לבד ממה שאני, אם זה אפשרי בכלל.

הרבה זמן לא הודתי בזה- אני חייבת לחזור לטיפול. כן, ממש. גם יש לי כסף בשביל זה.

אני כל כך צריכה כתף לבכות עליה. חיבוק שיעטוף אותי. אחד כזה אמיתי.

אבל אין.

אני פשוט כלום.

 22/08 00:30

כשהכל יהיה בסדר,
ואז תבוא בי מנוחה
כשהעייפות הזאת תחלוף,
אוכל להיות ערה איתך..

אני נהר של טעויות