לא ביקשתי הרבה..

לא. לומדת. מטעויות.

בסופו של דבר, כשמנסים לרצות אנשים, תמיד יהיה מישהו שלא יהיה מרוצה ממני. אז למה לרצות אותם מההתחלה?

למה לא לרצות את עצמי? למה לא לדאוג שאני אהיה שמחה?

כל היום טרודה באנשים אחרים. מה לעשות בשבילם.

כמה השקעה ו... כלום. אויר.

אני כ"כ טיפשה. כל פעם נופלת לבור האין-סופי הזה של אמון. מאמינה ברוב טמטומי שהנותן גם מקבל. בטח שהוא מקבל, סטירה לפרצוף.

לא מבינה את מקומי בעולם.